גדלתי כחרדית־לאומית. ועכשיו המציאות הפכה הכל

רבקה נריה-בן שחר
רבקה נריה-בן שחר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רבקה נריה-בן שחר
רבקה נריה-בן שחר

בין הריטואלים שהתפתחו בישראל אפשר למנות את הצפייה בסרטונים מההפרות האחרונות בקהילות החרדיות. אחרי עשרה חודשי קורונה הבנו שהצפיפות באזורים החרדיים ומגבלות החשיפה של החרדים לתקשורת לא מסבירות הכל. אנחנו יודעים ששיעור גבוה מהחרדים מכל הזרמים מצייתים בקפדנות להנחיות. מה יכול להסביר את ההתנהגות בחלקים של החברה החרדית שאינם עושים זאת? ההסברים לתופעה מתמקדים בדרך כלל בהבדלים בין סוגי הקהילות, אך כאן אבקש למקד את המבט בפרט החרדי ובהתנהלותו בתוך הקבוצה. במקום לראות לנגד עינינו קבוצה גדולה של אנשים לבושים בשחור, אני מציעה לדמיין את האמא החרדית ששולחת את ילדיה למוסדות חינוך, את הגבר הצעיר שיוצא ללמוד בכולל או את הבחור בן ה–15 שהולך ללמוד בישיבה — למה הם עושים את הדברים האלה?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ