קרולינה לנדסמן

הבוז הרב שספגה יונית לוי מקרב מחנה "רק לא ביבי" בעקבות הריאיון עם בנימין נתניהו, קשור לציפייה הפוליטית ממנה, ולא לזו העיתונאית. זהו בוז שמקורו בציפייה שעיתונאית "משלנו" - לא מערוץ 20 או "ישראל היום" וכו' - תצליח ללכוד את נתניהו ברשתה המקצועית, ובכך שבסופו של דבר היא זו שלכאורה נשבתה בקסמו.

הריאיון פעל במובן מסוים גם כטריגר שהציף מחדש את טראומת בני גנץ, ואת הבושה על כך שהאדם שבחרו בו כדי להביס את נתניהו, נכנע והתמסר לו. לוי היא עכשיו על תקן השעיר לעזאזל של מחנה רק לא ביבי, והיא מנקזת אליה את רגשות התסכול על האין־אונות הפוליטי של המחנה כולו. מבחינת אנשי המחנה, לוי נשלחה לקרב פוליטי ולא לריאיון. הדו־קרב מבחינתם הוא בין האמת לשקר. והשקר ניצח. לוי נתנה לשקר לנצח את האמת. ומהי האמת? העובדות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ