מה בלבה של מראענה?

ארנון דגני
ארנון דגני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארנון דגני
ארנון דגני

בימים אלו אני עמל על כתיבת ספר שחוזר לתקופת (1948–1966), ומנסה לבחון את מערכת היחסים בין ישראל הצעירה ואזרחיה הערבים. טענתי המרכזית היא, שפניהם של הממסד ושל האזרחים הערבים היו, למרות עוולות הממשל, לשילוב בחברה הישראלית. במסגרת המחקר נדרשתי לקרוא עשרות אם לא מאות פרוטוקולים של ישיבות ממשלה, שרי מפא"י ופורומים ביטחוניים, שדנו במדיניות כלפי הערבים בישראל. השאלה שחוזרת ועולה בדיונים אלו היא: "האם הערבים נאמנים למדינה?" מה שעולה מהחזרה הנשנית לשאלה הזו הוא התעסקות בלתי פוסקת במחשבותיהם הכמוסות של הערבים בישראל. מעולם לא עולים נתונים קשים של פשיעה לאומנית, אלא רק תהייה, מה "באמת" חושבים הערבים על המדינה ושכניהם היהודים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ