לא נמאס למחזר מיתוסים עבשים טאוב?

للمقالة بالعربية: ألم تمل من اجترار الماضي يا طاوب؟

הוויכוח שמנהל גדי טאוב עם מני מאוטנר מעל דפי "הארץ" ("מאוטנר, על זה היה צריך להיות הוויכוח", "הארץ", 19.3), מעיד שהוא לא למד מאומה ולא שכח מאומה מאז הקו שהציג במאמר שפירסם תחת הכותרת "אגדת הכל־תלוי־בנו" ("הארץ", 6.7.2018): הוא שולף את מה שנראה לו "קלפים מנצחים" בוויכוח מי נושא באחריות להתמשכות הסכסוך הישראלי־הפלסטיני. אלה אינם אלא מיתוסים מההיסטוריוגרפיה הישראלית המשוכתבת של הסכסוך, והם מעיבים על רמת הוויכוח ומטילים צל כבד על הבסיס העובדתי שעליו בונה טאוב את טיעוניו. כמו בכל מיתוס, טאוב טווה את האמת לתוך השקר כדי לצבוע את המציאות המורכבת בשחור ולבן. הוא קובע, כי "הסרבנות הפלסטינית נושאת באחריות להמשך קיומו" (של הכיבוש), והגישה הזו מסייעת לגייס תמיכה בהנצחת הסכסוך והכיבוש, בקרב הציבור שאינו מכיר את ההיסטוריה. אתייחס לכמה טיעונים בולטים.