מה נעשה בלי אושוויץ

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי משגב
אורי משגב

מסעות הנוער למחנות ההשמדה בפולין הם פסיכוזה לאומית קשה. אולי חשוכת מרפא, לבטח לא מטופלת. וכמו בכל מחלה לא מטופלת, ביטוייה הולכים ומחריפים עם השנים. אסור להימנע מלדון בהם. כך, למשל, עמוד השער של "ידיעות אחרונות" ביום השואה האחרון שידר חמיצות, אם לא אכזבה של ממש. "בשערי הגיהנום הסגור", זעקה הכותרת, והכיתוב לתמונת האתר השומם הסביר: "מחנה אושוויץ, שבדרך כלל הומה אדם בתקופה זו בשנה, היה השבוע ריק מאדם בגלל מגפת הקורונה — ויישאר כך גם היום". פעם סימל אושוויץ את החרדה הישראלית הקיומית; לפעמים נדמה, שהחרדה האמיתית נהפכה מאז ל"מה נעשה בלי אושוויץ".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ