בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להתנתק גם מהאפליה

חייבים לאחד את תוכניות הפיתוח בפריפריה ליהודים ולערבים

תגובות

עוד מעט קט יחלו מבצעי ההתיישבות בגליל ובנגב, ועמם מסעי הפרסום המפתים. אך כמו בפרסום של סיגריות, גם ההזמנה למתיישבים החדשים צריכה לשאת חותמת של אזהרה, שלא יאמרו אחר כך "לא ידענו..."; לאמור: היהודים אשר מוזמנים להתיישב שם, צפויים לבנות את ביתם על מסד נפיץ של אי-שוויון עם שכניהם הערבים.

בתקופה האחרונה מתגבשות בישראל שתי תוכניות פיתוח גדולות: ליהודים לחוד ולערבים לחוד. התוכנית לפיתוח היישובים הערביים מוצעת על ידי המועצה לביטחון לאומי, כגוף המטה של הממשלה לענייני ערבים. במקביל, כחלק ממהלך ההתנתקות, פנתה ישראל אל ארה"ב בבקשה לסיוע במאות מיליוני דולרים למפעל התיישבות יהודית בנגב ובגליל, וגם זאת תחת הכותרת "פיתוח". ואולם, על פי הדיווח מוואשינגטון (אורי ניר, "פורוורד", "הארץ", 20.4), שליחי הממשלה שם מצניעים את עובדת היותו מיועד ליהודים בלבד.

הזעזוע של אירועי אוקטובר 2000 הכניס קצת פרופורציות בתפישה המרחבית של היהודים בגליל, במשולש ובנגב, ורבים מהם כבר קלטו את המסר: הפערים בינם לבין שכניהם הערבים הם בלתי נסבלים מבחינה מוסרית במשטר דמוקרטי, ומהווים גורם סכסוך מתמיד עמם.

לדוגמה, הקצאת מענקי איזון לנפש בשנת 2003: בנגב - ליישוב היהודי שדרות 1,869 שקל, ליישוב הבדווי רהט 658 שקל; בגליל - לחצור הגלילית היהודית 1,844 שקל, לסכנין הערבית 752 שקל (הנתונים עובדו על ידי דן בן דוד ויובל ארז מאוניברסיטת תל אביב, על פי נתוני האוצר). בשבוע שעבר הכריז שר הפנים אופיר פינס על תוספת מבורכת למענקי האיזון לרשויות הערביות, בשיעור של 23%. אך גם אם יתמיד במגמה זו, ואף יגביר אותה, מענקים אלה מיועדים לתקציב השוטף ולא להשקעות בתשתיות.

תוכנית ההתנתקות תקבע את המצב ההיסטורי במדינת ישראל, וקיימת סכנה של "יבוא" הלגיטימיות של הפער בין יהודים לערבים משלטון הכיבוש בשטחים אל המדינה פנימה. לכן, ביום שאחרי ההתנתקות, כל מה שפחות משוויון מלא בתשתיות בין היישובים השכנים בנגב, במשולש ובגליל - ייחשב כהכרזה על מצב קבע של אזרחות מדרגה שנייה לערבים.

הליכה בשני מסלולי פיתוח מקבילים תיצור מתח, כשהמסלול ליהודים ימומן על ידי הסוכנות היהודית והממשל האמריקאי ויזכה להכרה ומעקב בינלאומיים. ומנגד, המסלול לערבים ימומן ממקורות הממשלה בלבד, ויסבול מקיצוצי האוצר מדי שנה.

בשבועות הקרובים ידונו נציגי האוצר עם נציגי הממשל בוואשינגטון בגובה הסיוע המיוחד ובאופיו. על מדינת ישראל לאסור על הסוכנות לתכנן ולבצע כל פיתוח נפרד ליהודים, ולא לבקש סיוע אמריקאי לפיתוח ליהודים בלבד. תחת זאת יש לשלב פיתוח לשתי האוכלוסיות באותה תוכנית, שתכליתה העיקרית להביא לשוויון מלא בתשתיות ולגייס לכך משאבים מבית ומחוץ. על מנהיגי הציבור הערבי, מצדם, לבלוע בעת ההיא את תחושת הבחילה מהסתייעות במימון אמריקאי, או אף במימון הסוכנות היהודית, ולתבוע הכללת יישוביהם בתוכנית המשולבת.

על הציבור היהודי, ובמיוחד המתיישבים הפוטנציאליים, לא להתפתות מיד לסוכריה המושטת, ולבדוק מראש את טעמה המר והמזיק. עליהם לדעת כי כל עוד השכן הערבי שלהם מופלה לרעה בביתו - יסודות הבית היהודי בגליל, במשולש ובנגב רעועים. עליהם לתבוע מראש מהגופים המיישבים את ייצוב יסודות הבית היהודי באמצעות שוויון עם השכן הערבי.

הכותב הוא מנכ"ל-עמית של עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו