חופש הביטוי של ספקני החיסונים חשוב כמו החיסונים עצמם

חן מענית
חן מענית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיסוני קורונה ילדים
המדינה והתקשורת הממוסדת מדכאים בצורה מוגזמת את הקולות של ספקני החיסונים. מתחם חיסוני ילדיםצילום: תומר אפלבאום
חן מענית
חן מענית

כשהתיישבתי על הכיסא בסניף קופת חולים באוקטובר כדי לקבל את חיסון הבוסטר נגד קורונה, שאלתי את האחות אם היא מוכנה לתת לי "על הדרך" גם את החיסון הרביעי. זו הייתה הלצה גרועה אבל מאחוריה עמדה האמונה העמוקה שלי ביעילותו של החיסון. ברור כשמש בעיניי שהחיסונים הם הדרך הטובה ביותר להילחם במגפת הקורונה. הנתונים הסטטיסטיים מלמדים על כך שהסיכון של המחוסנים לסבול ממחלה קשה נמוך משמעותית מהסיכון של הבלתי מחוסנים. המחקר המדעי והניסיון של כמעט כולנו גם מלמדים שהחיסונים הם בטוחים.

ולמרות שאני תומך נלהב של החיסונים ובעד עידוד התחסנות, הולכת ומתחזקת אצלי התחושה שהמדינה והתקשורת הממוסדת, מדכאים בצורה מוגזמת את הקולות שמערערים על התפיסה הזו. התקשורת משדרת באופן כמעט יומיומי ראיונות עם רוצחים ועם פעילים של ארגוני שנאה קיצוניים וכל עיתונאי חמישי הפך להוגה דעות שמרשה לעצמו להציג תיאוריות חברתיות ספקולטיביות, אבל כשמגיעים לדבר על הטלת ספק בחיסוני הקורונה, פתאום הפתיחות מסתיימת וחופש הביטוי נגמר.

שנתיים לתוך המגפה, הגיע הזמן לדבר גם על חופש הביטוי של מתנגדי החיסונים או לפחות של ספקני החיסונים. חופש ביטוי, כידוע, הוא זכות יסוד בדמוקרטיה וההגנה עליו נבחנת דווקא כאשר הדברים שנאמרים הם מחוץ לקונצנזוס ואפילו קיצוניים. כפי שביטא זאת נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, באחד ממאמריו: "חופש הביטוי משתרע על דעות מקובלות ועל דעות חריגות, על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי אינו רק החופש לבטא דברים בשקט ובנועם. חופש הביטוי הוא גם החופש לבטא דברי זעקה, הצורמים את האוזן".

שיהיה ברור - אני לא מדבר על אנשי הפייק-ניוז ההזויים והפרנואידים שמפיצים בדיות משוללות יסוד בדבר קשר בין אנטנות דור 5 לקורונה או צ'יפים שהמדינה מחדירה לעור עם מזרקי החיסון. אותם צריך להוקיע ולהחרים. אבל ההדרה הכמעט מוחלטת של ספקני החיסונים מהשיח המרכזי על הקורונה לא פוגעת רק בחופש הביטוי, אלא, באופן אירוני משהו, היא פוגעת גם בבריאות הציבור. זה קורה בגלל שאותם אנשים שחשוב להם להשמיע את קולם הופכים מנוכרים לשיח המרכזי, המדעי, הנכון. הם מתגודדים במחוזות אלטרנטיביים ברשת ומנהלים קבוצות סגורות ומונוליטיות ואוטמים אוזניהם מלהאזין לקולות בעד החיסונים. במובן הזה, הדחיקה של מתנגדי וספקני החיסונים אל הגטאות של שולי השיח כדי למנוע מצב שהם ידביקו ציבור גדול באמונתם השגויה, היא חרב פיפיות.   

הגנה על חופש הביטוי של ספקני החיסונים, אין משמעותה עידוד של אמונתם. בדיוק להפך – יש לאפשר להם להשמיע את דעתם, תוך מתיחת ביקורת עליהם, כדי להעמיד אותם על טעותם. המדינה צריכה להילחם בדעות מסוכנות ומוטעות אבל אל לה לפגוע בדרך בצורה מוגזמת במי שמשמיע אותם או להתייחס אליהם כאל אויבים. על המדינה לחבק את מתנגדי החיסונים כאם המחבקת את בניה שהלכו לאיבוד ומבקשת להחזירם לחיקה. לכו להתחסן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ