קוראים לי ילנה דיוואיין, אני בת 36 ומעבר לזה שאני אמנית יוצרת, במשך תקופה ארוכה מאוד בחיי הייתי קורבן של פגיעות מיניות, גילוי עריות, הזנחה הורית, מערכות יחסים אלימות ופדופיליה. בעקבות זאת עבדתי כחשפנית ברוב המועדונים בתל אביב, במשך ארבע וחצי שנים מחיי. 

אם הייתם פוגשים אותי, ודאי הייתם מתקשים לדמיין את הצעירה הרהוטה והחזקה שלפניכם בתור קורבן. האמת היא, שגם בתקופות הכי קשות שלי לעולם לא הייתם חשים שמשהו לא בסדר. רובנו, שורדות תעשיית העבדות המינית, עובדות, קונות, מבלות ואמהות, והתפקוד הסוציאלי הנורמטיבי שלנו מסתיר היטב פגיעות איומות מאחורי הרים של אשמה ובושה, שרק מועצמים בניסיונות ההסתרה של המצוקה שלנו. אנחנו מסתירות את זה טוב כל כך, שאפילו בפני עצמנו אנחנו לא מודות שזה מה שאנחנו: קורבנות של נסיבות חיים, שהסלילו אותנו למקום הנמוך והחשוך הזה. 

מצחיק לחשוב שכולם מסכימים שמדובר במקום נמוך וחשוך — שולי החברה שמגיעים אליהם דרך הידרדרות בחיים — אבל כשמדובר בנו, הנשים שנמצאות שם, יותר מדי אנשים מניחים לעצמם לחשוב שמדובר בבחירה חופשית. 

אף אחד לא ראה איך האבא האלים שלי חשף אותי לתוכן פורנוגרפי. אף אחד לא אמר לי שניסיונותיו לגעת בי הם פגיעות מיניות וגילוי עריות. אף אחד לא היה דמות מספיק מיטיבה בעבורי, שאשתף אותו בדבר הזה. אף אחד לא האמין בי מספיק כדי שאעמוד מול אותם פדופילים שאמרו לי בהיותי בת עשר: "באת ממשפחה מפורקת, את ילדה מסכנה, לפחות תעשי כסף", ואגיד להם שהם טועים, שיש לי חלומות שראויים להגשמה. אף אחד לא אמר לי שאלה דפוסי זנות שאני מפתחת בעקבות מה שחוויתי בילדותי.

וכך התגלגלתי, ילדה קטנה מדי, לבד מדי, נואשת מדי, והייתי לטרף קל. לכודה במעגל של מצוקה וניצול שהזינו זה את זה, בעוד אני מאמינה בכל לבי שזאת המציאות היחידה, שכל אינטראקציה עם גברים גוררת פגיעה מינית, שלהיפגע זאת בחירה ושהחובה להיות חזקה מוטלת כולה על כתפי. כבר מגיל עשר. 

אין פלא שעברתי אין סוף פגיעות מיניות. הרי חשבתי שזה נורמלי. ומה זה פגיעה מינית בעצם? ולמה זה משאיר טראומה? ואיך זה קשור לריקודים ארוטיים על במה?

הילדה הקטנה שהייתי לא יכלה לדעת. ומול כל הפדופילים שהיה להם אינטרס שאשאר במצב הזה, גם לא היה לי שום סיכוי. 

כולם מסכימים שמדובר במקום נמוך וחשוך — שולי החברה שמגיעים אליהם דרך הידרדרות בחיים — אבל כשמדובר בנו, הנשים שנמצאות שם, יותר מדי אנשים מניחים לעצמם לחשוב שמדובר בבחירה חופשית. זנות (אילוסטרציה)צילום: ניר כפרי

היום, אחרי שיקום ארוך בן חמש שנים, אני יודעת שפגיעה מינית מתרחשת בכל סיטואציה מינית שבה צד אחד מציב גבול והצד השני מנסה לחצות אותו. עצם הניסיון הוא פגיעה. הוא יוצר בלבול וכאוס רגשי שגורמים לקיפאון המאפשר לצד שמנסה לחצות את הגבולות להמשיך ללא התנגדות. לזה קוראים אונס. וגם אם הגבולות לא נחצים אך הניסיונות לחצות אותם חוזרים על עצמם שוב ושוב, זו פגיעה מינית שגורמת לטראומה. 

עבודה כחשפנית זה ממש לא רק ריקודים ארוטיים על במה. העבודה של החשפנית היא לשהות עם הזנאי, והוא תמיד ינסה להרגיש מיוחד ולקבל "יותר". כלומר, עבודה כחשפנית היא לחוות שוב ושוב ושוב ניסיונות לחצות את הגבולות שהיא מנסה להציב. 

ואם יש לה ילדים שהיא צריכה לדאוג להם? די במחשבה עליהם כדי להכניס אותה למצב של קיפאון. וקיפאון הוא אור ירוק מבחינת הזנאי. כל זנאי. הרי עצם התשלום על השימוש בגוף של אדם הוא אלים מיסודו — אקט של שליטה מינית ולא מיניות — כך שאין פלא שכאשר הצד המותקף קופא, הדבר נותן לתוקף לגיטימציה להמשיך. 

ואז אנשים קוראים לזה לגיטימי. 

ההגדרה ל"זנות" חייבת להשתנות. כרטיסי פרסום שירותי מיןצילום: תומר אפלבאום

ואני, שהייתי שם, שעברתי את כל המסלול, השהייה הבלתי נסבלת בעולם הזה במשך שנים, ואז השיקום, שדווקא קשה הרבה יותר מהשלבים הקודמים ועדיין מתמשך — אני חושבת שההגדרה ל"זנות" חייבת להשתנות. החברה כולה מוכרחה להבין שמעבר לכך שמדובר גם בעבדות לכל דבר, זהו עוד ביטוי של הרס עצמי כדוגמת נפילה לסמים ואובדנות. 

החשפנות היא רק תחנה בדרך. אף אחת לא יוצאת מהבית בגיל 13 ומחליטה שהיא רוצה לעבוד ברחוב תמורת פרוטות. ברוב המקרים נשים מתגלגלות לשם עם הזמן והנסיבות. הערך הכספי יורד עם השנים, ואף אחת לא מגיעה לגיל 18 עם פרארי וארבעה בתים. אבל הן כן מאמינות שרק ככה זה אפשרי, שרק ככה הן ראויות לתשומת לב ורווחה. וזה לא הוגן. הלגיטימציה לרצף הזנות כולו היא לא מוסרית, וככל שיותר אנשים נוטלים בה חלק, כך עוד ילדות כמו מי שהייתי נקלעות אל תוכו. 

אז אני שואלת את כל מי שמתעקשים לנרמל ולהצדיק את תעשיית המין: אתם תשלמו על שנים של שיקום לכל אותן ילדות שבימים אלו ממש נכנסות אליה? כי אם לא, המינימום שאתם יכולים לעשות זה לא לתת לזה יד. זה מה שאני מבקשת לכבוד יום האשה השנה.

הכותבת היא אמנית ושורדת זנות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ