בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עדיין מופלים

הממשלה מתעלמת מחוקי הכנסת שעניינם ייצוג ערבים בשירות המדינה

תגובות

בחמש השנים האחרונות חוקקה הכנסת שני חוקים שמטרתם להגביר את ייצוגם של האזרחים הערבים בשירות המדינה ובדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. חוקים אלה משקפים הכרה בכך שאין הצדקה לשיעור הייצוג הנמוך של ערבים בשלטון, וכי לא ניתן להמשיך בדפוסים המושרשים של אפליה הקיימים כיום.

בראשית 2004 קבעה ועדת השרים לענייני ערבים בראשות ראש הממשלה, אריאל שרון, יעד ולפיו עד תחילת 2007, לפחות 8% מעובדי המדינה יהיו אזרחים ערבים, ועד תחילת 2009 - 10%. לשם השגת יעד זה קבעה ועדת השרים יעד ביניים: עד 2005 8% מהעובדים המתקבלים לעבודה בשירות המדינה יהיו ערבים, ובשנה שלאחריה 15%.

החלטות לחוד ומעשים לחוד: על פי הדו"ח השנתי של נציבות שירות המדינה שיעור הערבים מקרב כלל העובדים החדשים שהתקבלו לעבודה ב-2004 היה 5.3% בלבד, שיעור הנמוך אף משיעורם הנוכחי. 90% מהעובדים הערבים מועסקים רק בשישה משרדי הממשלה. כ-56% מהם מועסקים במשרד הבריאות, כולל בתי החולים הממשלתיים. בשאר המשרדים הממשלתיים ייצוגם של הערבים עדיין שולי עד אפסי.

בניגוד לרוב עובדי השירות הציבורי, האזרחים הערבים מועסקים בעיקר במשרות מגזריות או במשרות שאפשר לאיישן אך ורק בערבים. העדרם בולט במשרדים ממשלתיים חשובים כמו משרדי התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד השיכון, משרד התשתיות הלאומיות, משרד התקשורת והאוצר, משרד התיירות וכן יחידות סמך כמו מע"צ, מינהל מקרקעי ישראל, נציבות המים, ושירותי כבאות והצלה.

במאי 2000 קיבלה הכנסת תיקון לחוק החברות הממשלתיות, שהבטיח כי שבדירקטוריון של חברה ממשלתית יהיה ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. שלוש שנים אחר כך החליטה ועדת השרים לענייני ערבים כי עד אוגוסט 2004 יכהן בכל אחד מ-105 הדירקטוריונים הממשלתיים לפחות ערבי אחד. בסמוך להחלטות הממשלה הורה ראש הממשלה לוועדה לבדיקת מינויים לעכב מינויים לדירקטוריונים כל עוד לא מתקיים אותו תנאי. חמש שנים לאחר קבלת התיקון לחוק ושנתיים מאז קבלת החלטת הממשלה והכרזת ראש הממשלה, הדירקטורים הערבים הם רק 9% מכלל הדירקטורים בחברות הממשלתיות, ובהם 10 דירקטוריות ערביות שהן כ-5% מכלל הדירקטוריות.

הפער הניכר בין ההצהרות למעשים יוצר את הרושם הרושם שלממשלה אין רצון אמיתי לשנות את המציאות, ככל שמדובר בזכויות האזרחים הערבים. נראה כי כשראש הממשלה נחוש ליישם עניין מסוים הוא מקים את המנגנונים, מתקצב אותם ודואג ש"יתחילו לעבוד", כפי שנהג בתוכנית ההתנתקות; אך כאשר מדובר בענייניהם של האזרחים הערבים, הממשלה מבטיחה הבטחות, נוקטת צעדים סמליים אך נכשלת במתן פתרון אפקטיווי לבעיה.

המחיר גבוה: זילות החוק והחלטות הממשלה, ויתור על פלח שלם של כוח אדם מקצועי שעשוי היה לתרום לשיפור איכות השירות הציבורי, והעצמת התסכול המתמשך בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל ובקרב בעלי תארים אקדמיים בפרט, לאור הקשיים הרבים שבהם הם נתקלים בבקשם לתרגם את יכולותיהם והכשרתם לכלל תעסוקה רלוונטית.

יש מה לעשות: דרושה התערבות ישירה ואקטיווית של משרד ראש הממשלה. יש לבחון ולזהות את החסמים המבניים והפסיכולוגיים המקשים על מועמדים ערבים להיקלט בשירות המדינה תוך שימת דגש על מערך גיוס כוח האדם בכל אחד מהגופים הממשלתיים והמנגנונים לסינונם של מועמדים חדשים.

צעד חיוני נוסף הוא הקמת נציבות שוויון בתעסוקה שפעילותה, מעמדה ועצמאותה מעוגנים בחוק. מדינות שהכירו באפליה המתקיימת בהם כלפי קבוצות מיעוט הקימו מנגנון כזה ופירותיו ניכרים. נציבות כזו הוקמה בצפון אירלנד והיא עוסקת במיגור האפליה, בקידום שוויון הזדמנויות ובהעדפה מתקנת.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, המנהלת תוכנית לייצוג הולם ולהעדפה מתקנת לאזרחים הערבים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו