${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תנופה או הסתבכות?

ערוצים 2 ו-10 והשפעתם על המורל

תגובות

צפיה השוואתית באולפנים הפתוחים של ערוצים 2 ו-10 מאפשרת לנסח שתי המלצות. הראשונה מיועדת לצופים: מי שלא רוצה להתייסר בספקות ומעדיף להתחזק באמונתו הלאומית מוזמן לערוץ 2. רוב הסיכויים שייצא במוראל גבוה ויוכל לפרוש לשנת לילה מתוקה. מי שמוכן להיחשף לספקות מכרסמים שעלולים להפיל את רוחו מוזמן לערוץ 10. אחרי אתמול, רוב הסיכויים שיזדקק לכדורי שינה.

ההמלצה השניה מיועדת לשרים: עדיף ללכת לערוץ 2, ולא רק בשביל הרייטינג. בדרך כלל תצאו משם צודקים ומחוזקים (כמו שקרה אתמול לחיים רמון). בערוץ 10, לעומת זאת, אתם עלולים ליפול למארב קטלני (כמו שקרה שלשום לחיים רמון), או להפוך מטרה לרחמים (כמו שקרה אתמול ליולי תמיר).

יחסם השונה של שני הערוצים להחלטה להרחיב את הפעולה הקרקעית ממחיש היטב את ההבדלים. ערוץ 2 מספר סיפור של תנופה והתחדשות. הפרשנים הבכירים, אהוד יערי ורוני דניאל, תומכים בהחלטה בכל כובד משקלם המקצועי. יערי מנסח את הרציונל בדרכו הפיוטית: "השאלה היא מי יצרח ראשון", הוא אומר לערד ניר, "וישראל חייבת להגיע למצב שנסראללה יצרח ראשון". יערי נוטה להמעיט בכושרו של האויב ("כוחו מוגבל") ומציג באופטימיות את הסיכוי שיצרח ראשון: "אני מדבר עם אנשים שעוסקים בדברים האלה", הוא מעיד על עיסתו הסמכותית. "אם נגיע להפחתה ניכרת בירי הקטיושות מ-200 ביום ל-30 ביום, זה יתן מצב חדש". גם דניאל תומך בהחלטת הממשלה ("זאת פעולה הכרחית בנסיבות האלה") ומתלונן רק שהגיעה באיחור. הרי הוא קרא לפעולה נרחבת מהרגע הראשון. גם רינה מצליח מציגה את ההתפתחות בטון חיובי ("דיון רציני ומעמיק שייכנס להיסטוריה").

ערוץ 10 מספר סיפור אחר לחלוטין. שם לא מברכים על החלטת הקבינט, אולי בהשפעת הקרבות הקשים ברצועת הבטחון. האווירה באולפן של רפי רשף עגמומית והפרצופים ארוכים. רביב דרוקר מביא דיווחים עגומים מהישיבה ("ניתנו סקירות לא סימפטיות על המצב. זה היה כמו חבטה של שעון מעורר"). אפילו הסקופ שלו על "הזזת" אלוף פיקוד הצפון לא משנה את הבעתו החמורה. את חברי הקבינט הוא מתאר כמי ש"נגררו" להחלטה שאף אחד לא רצה, כולל ראש הממשלה. כשרשף מבקש דוגמאות הוא מסתייג: "באמצע לחימה זה לא הזמן לדווח על כל מילה". כלומר, המצב יותר גרוע ממה שמותר לספר. אולי דרוקר ומצליח לא מדווחים על אותה ישיבה. צ'יקו מנשה מוסיף דלק למדורה ומוסר על "ישיבה סוערת" ו"אווירה קודרת". דני רוטשילד, הפרשן הקבוע, מחמיר מכולם: "אנחנו נלחמים את מלחמת 82'. לא בטוח שנשיג את המטרה". רשף מסכם בנימה פטאליסטית: "זה הולך ומסתבך. אולי אין דרך לחסל את חיזבאללה".

מי שנאלצת לספוג את גלי הדכדוך והביקורת היא השרה יולי תמיר שנראית כאילו בלעה צפרדע ענקית. היא מביעה תמיכה בהחלטה, אבל פניה אומרים את ההפך. רשף מבחין במצוקתה ונד לה ברחמים: "הבעת פנייך מסגירה את התחושות האמיתיות". תמיר לא מכחישה.

כשמצב הרוח בשפל כדאי לחזור לערוץ 2. שם מתלווה משה נוסבאום לחיילי גולני וגדי סוקניק לחיילי הנדסה, כך שהמורל בשמיים. שם גם זוכה חיים רמון לטיפול שהשרה תמיר יכולה רק לחלום עליו. עודד בן עמי מהדהד את עמדות השר ומרים לו להנחתה: "למה הכפרים האלה לא נמחקים?!" הנה שאלה שאפשרית רק בערוץ 2. רמון מודיע ש"את הקרב הזה אנחנו מנצחים" ועושה לכולם נעים בגוף.



רביב דרוקר. כמו חבטה של שעון מעורר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#