בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך נפלו גיבורים

תגובות

מכתב שרשרת שהפיצו אנשי ימין באינטרנט מעלה את השאלה, למה לא זכה סיפור הגבורה של רב סרן רועי קליין לפרסום ולתהילה המגיעים לו. בקרב בבינת ג'בייל קפץ קליין, סגן מפקד גדוד 51 של גולני, על רימון והציל בגופו את חייליו. אין ספק שמדובר במעשה שראוי להפוך לסמל ולדוגמה. קשה שלא לתהות, מה חלף בראשו של קליין בפרק הזמן מהשלכת הרימון ועד להתפוצצותו. איך הספיק לקבל החלטה, לקפוץ על הרימון, להבין שהוא מזנק אל מותו ולכן גם לזעוק שמע ישראל?

בועז העצני, תושב קרית ארבע, כתב באתר ערוץ 7 שהתקשורת מדחיקה את גבורתו של קליין מכיוון שהוא גר במקום הלא-נכון (עלי) ומכיוון שבשעה שקפץ על הרימון, הוא צעק את הדבר הלא-נכון ("שמע ישראל"). האמנם? ואם הרב-סרן הגיבור היה מקיבוץ או מרמת אביב, האם היה מעשהו זוכה לתהילה ונישא בפי כל? בכלל לא בטוח.

מי שהתפעל מקליין, בנאום לאומה, היה ראש הממשלה אהוד אולמרט. חיפוש ביום ראשון בבוקר באתרי העיתון הימני "מקור ראשון" והעיתון הדתי לאומי "הצופה" העלה אזכורים ספורים של קליין. האדרה והבלטה לא מצאתי. כך שיכול להיות שזה בכלל לא עניין פוליטי.

יש אתר אחד שבו קליין מוזכר לרוב. זהו אתר ערוץ 7, שם התפרסמו כמה מאמרים ששאלו בציניות אם המדינה תהרוס בקרוב את המאחז שבו גרה משפחת קליין, סמוך לעלי. כך שיכול להיות שמי שמנסה להפוך את קליין לדמות פוליטית הוא בכלל הימין. כל כך הרבה שמענו מהימין על הטעות שעשה השמאל כשניכס לעצמו את זכר רבין. ראוי שאנשי הימין לא ינסו לנכס לעצמם את גבורתו של קליין. אפשר וצריך להעריץ את המעשה שלו, בלי להעריץ את מקום מגוריו.

ונשאלת השאלה, אם יכול להיות שהמעשה של קליין לא זכה לתהילה לה הוא ראוי, כי אנחנו כל כך לא מבינים אותו. כי במדינה שבה החשש הכי גדול הוא לצאת פראייר, קשה מאוד לאנשים להבין או להעריך מעשה כה אצילי של הקרבה עצמית. בישראל של היום, שבה כל מי שמתנדב עלול להישאל מה הוא קופץ, קשה להבין למה קליין קפץ.

בעיקר נראה שאנחנו כבר לא כל כך מתפעלים מגבורה. בחברה שבה מעשה מופת הוא למכור את הסטארט-אפ שלך בכמה מאות מיליונים, דומה שלא נותר עוד מקום להעריץ גבורה בשדה הקרב. מי נהפך לאחרונה בישראל לגיבור לאומי? אולי איתן ורטהיימר שמכר את ישקר תמורת 4 מיליארד דולר. אין מנוס מהמסקנה: להיות גיבור מלחמה מת זה לא רווחי, לא אופנתי ולא מעודכן.

מי הגיבור האחרון שהפך למיתוס? האם זה לא יונתן נתניהו שנפל במבצע אנטבה לפני יותר מ-30 שנה? מי, לעומת זאת, זוכר מעשי גבורה ממלחמות לבנון לדורותיהן? מי שיקרא את תיאור גבורתו של סרן מרדכי גולדמן בקרב על כיבוש הבופור (באתר "בעוז רוחם" של צה"ל), ימצא שהוא דומה להפליא למעשים המתוארים בשיר על כיבוש גבעת התחמושת. ובכל זאת, גיבורי הקרב על כיבוש הבופור ב-1982 לא זכו לתהילה שלה זכו החבר'ה מהגבעה, שבסך הכל רצו לחזור הביתה בשלום. האם בימי האינתיפאדה לא חולקו צל"שים ועיטורים? ודאי שחולקו. אבל את מי זה מעניין.

דומה שיש מקום להעלות את השאלה, אם מדינה שמוקפת בארגוני ג'יהאד וחיה על צבאה יכולה להרשות לעצמה לוותר על מיתוסים של גבורה. העובדה שמעשהו של רס"ן קליין לא זכה לתשומת הלב הראויה אינה תוצאה של חילוקי דעות פוליטיים. היא קשורה לניסיונה של החברה הישראלית להעמיד פנים שהיא לא במזרח התיכון. אולי גם לחשש שאם נטפח מיתוסים של גבורה, נצטרך להודות שתהליך השלום נמצא בתרדמת ממושכת.

אבל אנחנו כאן (בינתיים בלי תהליך שלום) ואנחנו חיים על צבאנו (שרק עוצמתו היא הבסיס לתהליך השלום). ומי שרוצה לחנך חיילים מנצחים, זקוק למורשת של גבורה והקרבה, כמו הגבורה של רס"ן קליין.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו