טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת בדיקה אינה תחליף

תגובות

אחרי שראש הממשלה הסכים להקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, ואפילו כבר בחר את השופט אליהו וינוגרד לעמוד בראשה, נותרת בעינה השאלה, מדוע הוא מתעקש להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אין מנוס מלהסיק מהתנהלותו, שהוא מעדיף לבחור את חוקריו בעצמו. כל הסבר אחר אינו מתקבל על הדעת. ההבדל העיקרי בין ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט לבין ועדת חקירה ממלכתית, שגם בראשה עומד שופט, הוא, שאת החוקרים בוועדה הממשלתית בוחרת הממשלה, ואילו בוועדה הממלכתית עושה זאת בית המשפט העליון.

גם אם יוענקו לוועדת הבדיקה סמכויות הדומות לאלה של ועדת חקירה ממלכתית, היא ומסקנותיה לא יזכו לאמון הציבור. הואיל וראש הממשלה ושריו הם גם הנחקרים הראשיים, ועדה שנבחרה על ידם תהיה חשודה מראש.

באחרונה נשמעו נימוקים נגד חקירה בכלל, אחר כך הוחלט על הקמת כמה גופי חקירה, אחר כך נפסלו או התפטרו בודקים מיועדים, וכל הזמן נאמרו דברי דמגוגיה על שוועדה ממלכתית "תשבית" את המדינה, תדחה את הפקת הלקחים, "תפורר" את הצבא. אך מרגע שאולמרט הסכים להקמת ועדת בדיקה ממשלתית, כל הנימוקים האלה נפלו באחת כי ועדה כזאת, שהוענקו לה סמכויות חקירה, פועלת במתכונת דומה, אם כי לא זהה. עכשיו יתקשה אולמרט עוד יותר להסביר את התנגדותו.

ההתחמקות הזאת מעוררת תחושה קשה, שיש מה להסתיר. השקט המדומה בצמרת הצבא מונע הפקת לקחים, החלפת מפקדים שכשלו. מאחורי הקלעים הכל משמיצים זה את זה. מקורבי שרים מטילים אשמה בשרים שקדמו להם, וליד שולחן הממשלה יש חילופי האשמות שאינן נאמרות בפומבי. זו כנראה הסיבה לכך ששאול מופז החליט, כי מוטב לו להתגונן בפומבי מפני האשמות כאלה מלנסות להזים אותן בסתר, והוא תומך היום בוועדת חקירה ממלכתית, שדיוניה גלויים על פי חוק, אלא אם כן הוועדה מחליטה אחרת בשל אינטרס חיוני. בוועדת בדיקה ממשלתית אין חובת שקיפות, והממשלה, אם תרצה, תוכל לגנוז את מסקנותיה.

בהפגנת האלפים בכיכר רבין בשבת שעברה היה ניכר שמדובר בציבור לא פוליטי, המתוסכל משחיתות השלטון ומחדליו, ובעיקר מהסתרת האמת. הקריאות לשינוי שיטת הממשל ותקיפת התקשורת עוררו חשש מפני אובדן האמון בשיטה הדמוקרטית. מול האווירה העכורה הזאת על הממשלה לעשות את המוטל עליה ולהטיל על גוף חקירה אובייקטיווי לברר את האמת ולהציע מסקנות. ממשלה אינה יכולה למשול בלי אמון, וחקירה שלא תשיב את האמון היא מיותרת. גם לאולמרט עצמו יש מה להפסיד מהתנגדות עיקשת לוועדת חקירה ממלכתית יותר מאשר מתמיכה בחקירה כזאת.

אחרי שמופז ושרי ש"ס הביעו נכונות לחקירה ממלכתית, אחרי שאולמרט כבר הלך כברת דרך לקראת האפשרות הזאת, נותר רק לדרוש מהממשלה להזדרז ולפעול, ומהוועדה לדרוש להגיש דו"ח ביניים אחרי לא יותר משלושה חודשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות