מה הקשר לקפריסין?

הסכסוך באי הים התיכוני מעולם לא נפתר. לידיעת אביגדור ליברמן

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבישי ארליך

אביגדור ליברמן מתעתע ומטעה בעניין "המודל הקפריסאי". הסכסוך בקפריסין לא נפתר, למרות העובדה שעצימותו עכשיו נמוכה. האי מחולק בכוח, ללא הסכמה. הצבא הטורקי מנציח בכוח את החלוקה, כוח שלום של האו"ם ניצב ב"קו הירוק" ועיר הבירה ניקוסיה מחולקת. חלקים של פמגוסטה, שהיתה נמל ומרכז תיירות, הם שטח צבאי סגור. בעיית הפליטים משני הצדדים לא ירדה מהפרק, וכן לא בעיית המתנחלים מאנטוליה שיישבו הטורקים בצפון. המצב שאליו שואף ליברמן הוא מצב של טיהור אתני כפוי וכפול. הוא נוצר כתוצאה של מאבק אלים מאוד, טרור ומעשי זוועה הדדיים ב-1963 וב-1974.

קפריסין קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1960. במסגרת העצמאות היתה צריכה לקום מדינה אחת לא מחולקת ובתוכה שתי קהילות, שני פרלמנטים בעלי אוטונומיה רחבה וחלוקת כוח כלכלי ופוליטי. למיעוט הטורקי הובטחה זכות וטו, ובריטניה, יוון וטורקיה קיבלו זכות התערבות. היוונים, שהיו יותר מ-80% מהאוכלוסייה, לא אהבו את הסידור הזה, אך קיבלו אותו.

מדור הזירה

במסגרת ההסדר היתה קפריסין צריכה להישאר מדינה עצמאית, למרות העובדה ששאיפת הרוב היווני היתה הסתפחות ליוון. רק מעשי טרור על ידי ארגוני מחתרת לאומניים - EOKA בצד היווני ו-TMT בצד הטורקי - הביאו את האוכלוסיות שהיו מעורבות זו בזו לברוח ולחפש מחסה במובלעות אתניות הומוגניות. כדאי לליברמן ולישראלים המגיעים לקפריסין לבקר במוזיאונים בניקוסיה המנציחים את הזוועות האלה.

ב-1974 נעשה בקפריסין ניסיון הפיכה נגד הממשלה, שנשיאה היה הארכיבישוף מקריוס השלישי. הניסיון נעשה על ידי הארגונים הימניים שביצעו את מעשי הטבח ב-1963 והם נתמכו על ידי שלטון הקולונלים שהשתלטו בהפיכה צבאית על יוון ב-1967.

במהלך ההפיכה התחוללה מלחמת אזרחים, מאות יוונים מתומכי מקריוס נהרגו על ידי יוונים. מקריוס נאלץ לברוח ומצא מקלט מדיני זמני בבריטניה. האוכלוסייה הטורקית ביקשה את התערבות טורקיה. ב"מבצע אטילה" כבש הצבא הטורקי כ-38% מצפון האי. במהלך הקרבות נהרגו אלפי אנשים ומאות אלפים גורשו בכוח (כרבע מהאוכלוסייה הם פליטים).

החונטה היוונית קרסה כעבור זמן קצר. בצפון הקימו הטורקים מדינה כמו-עצמאית, "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" (TRNC). שום מדינה בעולם, מלבד טורקיה, אינה מכירה בה. המצב נשמר על ידי החזקת צבא טורקי (כ-30 אלף חיילים) בצפון האי. אמנם בשני הצדדים יש כיום רק מאות אחדות מבני הקהילה השנייה, אך הסכסוך לא נפתר.

ב-2004 הציע מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, תוכנית לפתרון הסכסוך. התוכנית קוראת להקמת מדינה אחת, בעלת שני פרלמנטים וחלוקת כוח שווה אך פרופורציונית יותר בין שתי הקהילות. במסגרת הפתרון היתה צריכה להתבצע חזרת פליטים למקומותיהם.

התוכנית הועמדה למשאל עם בשני הצדדים. היא זכתה בתמיכת רוב מוצק בצד הטורקי אך בהתנגדות של רוב גדול בצד היווני. הסכסוך לא נפתר וכעת מצפים הצדדים למקצה שיפורים. היוונים מקווים לוויתורים מצד טורקיה, ששואפת להצטרף לאיחוד האירופי.

רוב מכריע בשני הצדדים בעד מדינה מאוחדת, ושניהם רואים אחד את השני כקפריסאים בעלי זכויות אזרח שוות. מעטים כיום בקפריסין רואים את הפתרון במסגרת שתי מדינות נפרדות הומוגניות.

אין בין הפתרון המקובל על יוונים וטורקים ל"בעיה הקפריסאית", לבין הפתרון המוצע על ידי ליברמן, ולו כלום. הרוב המכריע בשתי הקהילות היו מתחלחלים למשמע הצעתו ורואים בו גזען.

הכותב הוא פרופסור לסוציולוגיה פוליטית במכללה האקדמית תל-אביב-יפו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ