בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | על צחוק אחד ושלושה גיחוכים

"קבלו אותם", ערוץ 2, 22:15

תגובות

נתחיל מהשורה התחתונה: בתוכנית שאמורה להגדיר את גבולות המיינסטרים של הקומדיה הישראלית העכשווית וכל תפקידה להצחיק, מצאתי את עצמי צוחק פעם אחת ומגחך שלוש פעמים. למען ההגינות, זהו צחוק אחד ושלושה גיחוכים יותר ממה שניבאתי שהתוכנית הזאת תניב אז אולי בכל זאת יש לנו פה עסק עם סיפור הצלחה. אבל אין טעם להשלות את עצמי, מדובר בכישלון. הכישלון הוא לא ספציפי ל"קבלו אותם", יש פה כשל רחב ועמוק יותר. משבר לאומי. הרי גם "ארץ נהדרת" המהוללת בכל שמונת עונותיה לא הצליחה להפיק ממני הרבה יותר מצחוק אחד ושלושה גיחוכים. אז אולי הבעיה טמונה בי. אולי אני פוץ שלא מסוגל לצחוק. אבל רק היום בצהריים שאגתי מצחוק מול "איש משפחה". וזה לא היה הומור גבה מצח במיוחד, היה שם כלב מצויר שהקיא את נשמתו. ובכן בדרנים ישראלים יקרים, זה לא אני, זה אתם. אתם לא מצחיקים. זה די מטורף כי זה המקצוע שלכם. יש לכם ילדים לפרנס.

הקונספט של הספיישל הזה הוא בסך הכל חיובי. סטנדאפיסטים "ותיקים" (משום שמדובר בתרבות יחסית צעירה בארץ, דור המייסדים בקושי מגרד את גיל 50) ממליצים על היורשים המועדפים עליהם מבין דור ההמשך. המנחים רועי לוי ואורי חזקיה ישבו על ספות מהודרות סביב שולחן מגולף כשברקע אח לא מבוערת. הגוונים הם אמנם של סגול צעקני (כי בכל זאת, מדובר בקומיקאים אז יש להם תפאורה "משוגעת") אבל האווירה אמורה לשדר גם מכובדות ותיקה. אחד אחד הגיעו אליהם וטרנים כמו יעקב כהן ושלום אסייג והפנו, כל אחד בתורו, למופע קצר של סטנדאפיסט צעיר על הבמה המרכזית. על הבמה תפאורה של קו רקיע אורבני כשמעל משקיף ירח ענקי אשר מדי פעם מסיט את פרצופו, מחייך ונושף אל עבר הסטנדאפיסט. כל העסק נראה כמו טריפ אסיד רע במיוחד ומסיט את תשומת הלב מהבדיחות שמסופרות על הבמה אל התקף החרדה שמתגנב במעלה קנה הנשימה.

באופן לא מפתיע, הרגעים המוצלחים יותר (בואו לא נשכח, בסך הכל צחוק אחד ושלושה גיחוכים), שייכים לסטנדאפיסטים החדשים. צעירים ופרועים יותר, משוחררים משנים של שיקולי ערוץ 2, הופעות לוועדי עובדים והאם הילד בן ה-9 שלהם רואה אותם מקללים בטלוויזיה, הם אמורים להיות חופשיים ומקוריים. ועדיין, לא ראיתי מישהו שבאמת פורץ דרך עם הומור שאמור לדבר לקהל שהוא מעבר לחיילים בשישי בערב. דניאל כהן היה דווקא לא רע, הוא הוציא ממני את הצחוק היחיד של הערב. מהדור הוותיק יותר לא התאכזבתי כי לא ציפיתי. ראיתי מספיק תוכניות של "צחוק מעבודה" כדי להבין עם מי יש לי עסק. התקווה שלי הופנתה לצעירים, קיוויתי שהם יפריחו פה את השממה. פחחחחח.



חזקיה, אלתרמן וגרייניק. זה לא אני, זה אתם. אתם לא מצחיקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו