בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יגאל אייל | מלחמה עם ערכים

תגובות

המלחמה הבאה, כך מבטיחים לנו, תהיה קשה מקודמותיה. בישראל יפגעו טילים רבים, שיגרמו לקורבנות רבים בעורף, יאריכו את המלחמה, ישחקו את צה"ל ולא יאפשרו לישראל להשיג הכרעה. התחזית האפוקליפטית הזאת מרפה את המחשבה, מגבירה את הפחד וסוחפת לכיוון פעולה קיצוני בסיסמה "הקם להורגך השכם להורגו". הכישלון בהתמודדות עם השריפה בכרמל ומחדלים רבים נוספים של השלטון בכל הנוגע להבטחת ביטחונם הפיסי והכלכלי של אזרחי המדינה רק מגבירים את הייאוש ואת הנטייה לפעולות קיצוניות. אכן, מדרך הטיפול החובבנית בשריפה בכרמל קל לגלוש למסקנה, שהנהגת המדינה תהיה חסרת אונים בפרוץ מלחמה חדשה.

אבל ראוי לזכור, שתפקידה העיקרי של ההנהגה הוא למנוע את המלחמה הבאה.

חלק ממאמצי המניעה מבוססים על יוזמות וצעדים מדיניים (כולל בריתות אזוריות, גם, נכון, עם טורקיה). מאמצים נוספים כוללים הכנות צבאיות, הכנות של מערכות אזרחיות ובחינה קבועה של האיומים, הסיכונים, הסיכויים והמשמעויות ארוכות הטווח הנובעות מהם. אני בטוח שצה"ל הפיק לקחים ממלחמת לבנון השנייה וממבצע עופרת יצוקה. אם החיזבאללה והחמאס, שיודעים היטב (יותר מאזרחי ישראל) את גודל המכה שספגו, יחליטו משיקולים השמורים עמם לפתוח במלחמה הם יעשו זאת בידיעה ברורה כי המכה שיספגו תהיה גדולה, מכאיבה וקשה לאין שיעור מקודמת. מנגד אסור לשכוח, כי כל עוד אין הסדרים מדיניים ברורים המקובלים על כל הצדדים היריבים, וכל עוד אחד הצדדים נשאר בלתי מסופק, החרב לא תוחזר לנדנה. מכך משתמע, כי פעולה צבאית אינה הפתרון היחיד למצבים סבוכים. אפשר לראות בלחימה פסק זמן,שמאפשר מהלכים מדיניים. בהעדרם של מהלכים כאלה, האש עלולה להתחדש.

מלבד המאמץ למנוע את המלחמה הבאה, יש להקפיד כי גם אם זו תפרוץ, ישראל תנצח בה מתוך שמירה על רמה גבוהה של מוסריות וערכיות. יש לשלול את הדעה הרווחת, שהולכת וקונה לה אחיזה, כי נוכח פגיעה קשה באזרחי המדינה יהיה על ישראל להכות באכזריות באוכלוסיית האויב. לנזקים מוסריים ולהפרה בוטה של החוק יש השפעה הרסנית וארוכת טווח על החברה בישראל. פגיעתם עלולה למוטט את התשתית הערכית שעליה נשענת המדינה.

כדי להגן על עצמנו, גם מפני האויב וגם מפני החלטות קיצוניות, עלינו להשקיע משאבים רבים במיגון ובשירותי סיוע והצלה, כולל "כיפת ברזל" ואמצעים טכנולוגיים אחרים.

אוכלוסייה מוגנת ובטוחה תסייע למנהיגי המדינה לקבל החלטות מדיניות מבצעיות אמיצות, שלא יעמדו בניגוד לערכי המוסר והחוק ויבטיחו את קיומה של המדינה.

איתנות החברה בישראל היא הגורם המרתיע והחשוב ביותר בין כל המרכיבים שישפיעו על גורלה בעתיד. ראוי להזכיר דברים שכתב דוד בן-גוריון במסמך 18 הנקודות שהגיש לממשלה ב-20 באוקטובר 1953, שנדמה כי הזמן רק מעצים את חשיבותו: "אימון צבאי מוכרח להיות מלווה בהשרשת החיילים בערכי התרבות של עם ישראל ואהבת המולדת והמדינה, ובמחיקת המחיצות העדתיות ושילוב הוותיקים והחדשים בחיי המדינה ובבניינה. בלי עם אחיד לא יקום עם לוחם!"

אל"מ (במיל') ד"ר אייל היה ראש מחלקת היסטוריה בצה"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו