בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צפריר רינת | המחיר הסביבתי של התגליות

תגובות

מאבק אדירים מתחולל בחודשים האחרונים סביב שאלת התמלוגים והמסים, שחברות הגז יצטרכו לשלם בעבור הזכות לנצל את מרבצי הגז הטבעי הגדולים. לצד החשיבות המכרעת של סוגיה זו יש לזכור סוגיה נוספת שנדחקה הצדה, והיא ההשלכות הסביבתיות המרחיקות לכת של הפרויקטים לייצור אנרגיה המתוכננים בישראל.

בנוסף לקידוחי הגז המתוכננים בים התיכון, מקודמת כיום בישראל תוכנית להפקת פצלי שמן בשפלת יהודה, בין בית שמש לקרית גת. מדובר באזור שבו נמצא, להערכת מומחים, אחד המרבצים הגדולים בעולם של משאב זה, הדומה בתכונותיו לנפט.

גז טבעי ופצלי שמן עשויים לשחרר את ישראל במידה רבה מתלות במקורות אנרגיה חיצוניים. במקרה של הגז הטבעי מדובר בדלק שיפחית משמעותית פליטה של כמה סוגי מזהמים. אך לפרויקטים הללו יש מחיר סביבתי כבד. קיים חשש ממשי, שבמהלך המרוץ הנלהב להפקת המשאבים וחלוקת הרווחים תהפוך הסביבה למרמס.

קידוחי גז בתוך הים ותשתית המתקנים והצינורות של הולכת משאב זה עלולים לגרום לזיהום ולפגיעה בבתי גידול של צומח וחי. ישראל אינה ערוכה למניעת פגיעה כזאת בסביבה הימית, מאחר שלמשרד להגנת הסביבה אין די מעורבות בהליך קבלת ההחלטות. אין לו אפשרות לקיים בדיקות השפעה סביבתית והערכות סיכונים בלב הים, כפי שמקובל בארצות אחרות.

כדי לקלוט את הגז יהיה צורך להקים מתקנים יבשתיים, שעלולים להוות מפגע סביבתי ובטיחותי. בנוסף, קיים חשש שפיתוח נרחב של משק הגז יפגע קשות בהשקעות בפיתוח אנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח, ויקשה על ישראל להצטרף למאמץ העולמי להקטנת פליטת גזי חממה.

במקרה של פצלי השמן, החשש הסביבתי כבד לא פחות. מדובר בפרויקט שעלול לפגוע בשטחים הייחודיים של שפלת יהודה. לא ברור מה יהיו השלכותיו בהיבטים כזיהום אוויר ופליטת גזי חממה. גם יזמי הפרויקט מודים, שמדובר בשיטת הפקה שלא נוסתה באופן מסחרי בעולם, אם כי לטענתם כל אחד ממרכיביה נוסה בהצלחה.

מול הכוח הרב שבידי ברוני הגז והפטרונים העשירים של החברות המקדמות את פיתוח פצלי השמן, צריכה החברה הישראלית להציב מנגנון מחמיר של פיקוח ובקרה קפדניים על ההיבטים הסביבתיים של ניצול המשאבים. מנגנון כזה מחייב עריכת בדיקות השפעות סביבתיות ומעקב, שיבטיחו כי ההשלכות הסביבתיות יהיו מצומצמות ככל האפשר.

מעבר לכך, יש צורך בהליך הערכה לאומי, שיחייב את הממשלה ומוסדות התכנון לבדוק את כל החלופות, תוך התייחסות להשפעתן על הסביבה. למשל, החלופה של צמצום פרויקט כמו הפקת פצלי שמן, אם יתברר שהוא אכן גורם לנזק בלתי הפיך לאזור שפלת יהודה, או בחירת אתרים חלופיים למתקנים יבשתיים לטיפול בגז, שאולי יהיו יקרים יותר אך גם בטיחותיים יותר ופחות מאיימים על הסביבה.

אם לא תפותח מערכת חיסון נגד ההשלכות השליליות של ניצול מקורות אנרגיה זמינים ועתירי כסף, עלולה ישראל להיכנע ל"קללת משאבים" שהכריעה מדינות רבות. היא גרמה לכך שהרווח העצום והמיידי מהפקת מחצבים, הנופל לרוב בידי מעטים, החליש את מנגנוני האיזון והבקרה של ממשלות ושל החברה האזרחית. קללה זו הותירה מדינות רבות פגועות ומצולקות מבחינה כלכלית וסביבתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו