בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | באין אוצר ייפרע עם

תגובות

שר האוצר נדהם. איך זה, שעופר עיני ושרגא ברוש הסכימו ביניהם להעלות את שכר המינימום בלי לשתף אותו? הרי הם בעלי הברית שלו מ"השולחן העגול", מדוע ירקו עליו כך בפומבי?

גם באגף התקציבים באוצר תדהמה כללית. איך זה, שכל כך הרבה קבוצות עובדים דורשות תוספות שכר אסטרונומיות, ומדוע השרים תומכים בהן? ואיך זה, שההסתדרות מלבה את האש וחברי הכנסת וראשי הערים תומכים בהשתוללות? האם אין הם מבינים, שהם מסכנים את יציבות המשק?

אמנם נכון שהם מסכנים את יציבות המשק, אך האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על יובל שטייניץ ובכירי האוצר.

הבעיה היא, ששר האוצר מחפש את אהבת הציבור. הוא אינו צועק "משוגעים רדו מהגג", אלא פותח את הקופה לכל. מעמדו כה רעוע, עד שראש הממשלה נוטל ממנו את המושכות בכל פעם שמתעוררת בעיה, ועיני וברוש פשוט לא סופרים אותו.

גם לאגף התקציבים יש חלק נכבד בגל תביעות השכר שמאיים להטביע אותנו. כי פעם היה מדובר בכלכלנים שהיו מוכנים ללכת נגד הזרם הפופוליסטי ולהילחם על ייעול המגזר הציבורי ויישום רפורמות. אבל היום אומר הממונה על התקציבים, אודי ניסן, ש"באוצר לא מדברים על קיצוצים, אלא על תוספות". אם כך, מה הפלא שכולם דורשים עוד?

רק לפני חודש וחצי הסכים שר האוצר לשלם תוספת שכר של 6.25% (שהיא למעשה 7.5%) לכל עובדי המגזר הציבורי. שטייניץ התפאר, שהגיע להסכם בלי שביתה. לא פלא. אם אתה נכנע בקלות לכל הדרישות של עיני, מובטח לך שלא תהיה שבית ראו זאת המורים העל-יסודיים ואיימו בשביתה. די היה בכך, ושטייניץ שנבהל נתן להם תוספת שכר אדירה של כ?50% תמורת כמה שעות נוספות של עבודה ושהייה.

ראו זאת עובדי משרד החוץ ופתחו בעיצומים. שמעו זאת הפרקליטים ויצאו לשביתה ממושכת. שטייניץ, שרצה שגם הפרקליטים יאהבו אותו, לא אמר לציבור את האמת, שמדובר בקבוצת עובדים לא מקופחת. השכר הממוצע שלה הוא 18 אלף שקל בחודש, ויש לה קביעות ותנאים נלווים יוצאי דופן. שטייניץ שתק, וההכרעה עברה לבנימין נתניהו, שהעביר אותה לבורר חיצוני. גם הוא רוצה שיאהבו אות ראו זאת ראשי המועצות המקומיות ואיימו ב"אם כל השביתות". מיד כינס נתניהו "דיון חירום" ונכנע לכל דרישותיהם: גם העביר תוספת תקציב אדירה של כ?800 מיליון שקל וגם הסכים להעברת תאגידי המים בחזרה לשליטת ראשי הרשויות נסיגה של עשר שנים ברפורמה. שמעו זאת עובדי רשות שדות התעופה והחלו לאיים בהשבתת נמל התעופה בן-גוריון. לעומתם, עובדי הנמלים לא איימו. הם פשוט סגרו אתמול את הנמלים, ועכשיו נראה כמה יקבלו.

זו היתה גם האווירה בעת דיוני התקציב בשבוע שעבר. מפלגות הקואליציה קיבלו סכום אדיר של 1.1 מיליארד שקל למטרות שונות ומשונות, כאשר החרדים שוברים את כל שיאי העבר. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמר: "אין כל ספק, שמדובר בתקציב הטוב ביותר שאושר אי פעם בכנסת בעבור הציבור החרדי". חכמינו אמרו, ש"אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו", אבל בידי גפני ואלי ישי כבר יש תאווה וחצי.

ברקע יש עוד כמה סכסוכים; הרופאים דורשים תוספת שכר גבוהה, וכך גם העובדים הסוציאליים ועובדי המינהל והמשק בבתי החולים. התוצאה היא, שהמגזר הציבורי הולך ומשמין, בעוד שהמסים על ציבור העובדים הולכים וגדלים.

כל זה קורה לנו משום ששר האוצר לא למד עדיין, שתפקידו העיקרי הוא לשמור על הקופה ולומר לכולם "לא". זה קורה כי נתניהו מתעניין רק בשרידותו, ולכן מוכן למכור את עתיד המדינה בנזיד השלטון. זה קורה כי לממשלה כולה אין תוכניות לטווח ארוך, לא בתחום הכלכלי ולא בתחום המדיני. הטווח הארוך שלה זה החדשות בטלוויזיה בשמונה בערב.

כך שלנו לא נשאר אלא לזעוק ולהתכונן למשבר הבא, הבלתי נמנע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו