בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אברהם בורג | להתחתן עם הדלאי למה

תגובות

מכתבי הרבנים והרבניות מעוררים את כל השדים הישראליים מרבצם. אף שלפעמים נדמה כי השדים כבר עייפים, כוח ההפחדה והנזק שלהם עדיין קיים. התגובה הראשונה היא טבעית וצעקנית: גוואלד! גזענים! התגובה השנייה גם היא צפויה: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", או איך, לנוכח ההיסטוריה של עצמנו, אנחנו מחוללים את אותם דברים עצמם לאחרים. התגובה הבאה מהורהרת ועמוקה הרבה יותר: האם אני מוכן באמת להינשא למי שאיננו בן או בת העם היהודי?

בראשיתה של השאלה נתקלתי לפני כמה שנים. ידיד חכם, חילוני ונאור, אמר לי: "אברום, אני מסכים לכל דעותיך ההומניות, אבל אני מוכרח להודות שאם הבן שלי יביא הביתה גויה, ייצבט לבי". "ואם הוא יביא הביתה יהודי"? שאלתי. אחרי היסוס ארוך הוא השיב בכנות: "אני מעדיף הומו יהודי על פני גויה". בעיניו, כמו בעיני רבים, המפתח הוא "היהודי" שבתוכו ולא האדם האוהב שבבנו.

את תחילתה של התשובה פגשתי לאחרונה במאמר אמיץ ונוקב שפירסם אדגר ברונפמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי לשעבר, ובו קריאה לפתוח מחדש את אוהל אברהם אבינו לכל ארבעת כיווני הרוח. להכיל בתוכנו, להושיט ידינו ולאמץ אל קרבנו את בני המשפחות שאינם ממוצא יהודי, והם רבים. לא לקרוע ולנדות, אלא להרחיב מאוד את גבולות הקיום היהודי העכשווי.

לשמחתי אני כבר נשוי, ושמח מאוד בנישואי, אבל השאלה הזאת ממתינה לי בפתחם של ילדי. הם נוסעים בעולם, לומדים ונפגשים בפתיחות עם נוצרים ומוסלמים. כמה מחבריהם הטובים ביותר הם יהודים אורתודוקסים. וכמו אותו ידיד, הגעתי לגיל שבו אני צריך לענות בכנות לעצמי, מה תהיה עמדתי אם אחד מבני או בנות זוגם לא יהיו יהודים?

התשובה שלי פשוטה מאוד. בעיני המבחן אינו היהדות. המבט הראשון והכמעט יחידי לפיו אני בוחן את חברי ילדי הוא אם הם אנשים טובים או לא. השיקול היהודי אינו השיקול הראשון. חובה לדייק, אלה הם רק השיקולים שלי. אין לי סמכות על חיי ילדי. אני משוחח אתם ותו לא, ובשיחה אני שואף תמיד לאושרם. אחד מיסודות האושר המשפחתי הוא חיי שותפות, וסודה של שותפות אמת הוא מסכת ערכית משותפת.

זה הזמן, אם כן, לשאול מהי יהדות. כשאומרים יהודי למה מתכוונים? בעיני הרבנים והרבניות ההם וכל מאמיניהם הפשטנים והקנאים, יהדות היא בראש ובראשונה הגדרה גנטית, זיקה של דם וגזע של "מי שנולד לאם יהודייה". ולכן אותם אנשים עצמם מערימים כל כך הרבה קשיים, ומנסים להרתיע את הגרים המבקשים להצטרף אל קהלנו. בעיני היהדות היא זיקה לתכנים ומחויבויות; ציוויליזציה מפוארת (הנאבקת בימים אלה על חייה ועתידה), שעיקרה מערכת ערכית, הומניסטית וכלל אנושית.

לכן מוצאו של האדם הרבה פחות חשוב לי מליבת עקרונותיו ואורחות חייו. את כל עולמותי אני מחלק לטובים ורעים. אני לא מקבל כלל את ההנחה הסמויה שכל היהודים הם לנו, וכל הגויים לצרינו. יש יהודים רעים ואיומים, ויש גויים טובים וחסידים. ובין אלה לאלה אני מעדיף את האחרונים, בשל טובם, ועוין את הראשונים, למרות יהדותם. כי נצח ישראל ימשיך להתקיים ולהתקדם, רק אם הפתיחות תנצח את הסגירות, רק אם עם העולם יתגבר על עמי הארץ.

כדי להבין את משמעות הטענה לחיי היום-יום צריך לפעמים להקצין את התיאוריה. נניח שאחת מבנותי היתה מציגה בפני שני חתנים אפשריים: את הדלאי למה, אותו היא אוהבת בכל לבה ובכל מאודה, או את הרב כהנא, אתו היא מוכנה להינשא רק בשל מוצאו הגנטי, היהודי. ונניח עוד שהיא היתה אומרת: אבא, בחר בשבילי. בחירתי היתה ברורה וחד-משמעית: הדלאי למה יהיה חתני, אהוב לי כבן ומוערך כשותף אמת לדרך חיים ועקרונות קיום. עם השנים והסבלנות הייתי עמל יחד אתה ואתו לבנות גשרים של הבנה בין אמת חייו ליסודות משפחתנו. יחד ניצור רוח משפחה רחבה הרבה יותר מאשר יהדות מצומצמת אופקים וצרת מוחין. אף שהכהן הטיבטי לא מדבר עברית, הוא חי ב"יהודית".

לעומת זאת, אם היא תבחר בכהנא או באחד מממשיכיו, רק משום שהוא יהודי במוצאו ולמרות זוהמת שפתו ושפלות ערכיו, יכול ויחרב עלי עולמי. מן הסתם אאסוף את עצמי ואעשה הכל כדי להיות אתה בכל עתידיה, אבל לבי יידע ויבכה: גם היא בגזענים.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו