בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקיבא אלדר | נתניהו הבטיח, נתניהו מקיים

תגובות

מה רוצים מבנימין נתניהו? ראש הממשלה הבטיח לראשונה בראשית יולי אשתקד, כי הוא משתוקק להגיע בתוך שנה להסכם עם הנשיא מחמוד עבאס על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. מאז אותו יום, הימין הישראלי אינו נח לרגע. לא עובר כמעט יום בלי שמנהיגיו תורמים עוד לבנה לבנייתה של פלסטין. אמנם, זה לא יקרה על פי התוכנית המקורית ולוח הזמנים האמיתי של הארכיטקט (בוגר MIT) נתניהו ושות'. אבל מעולם הפלסטינים לא היו קרובים יותר להשגת רשיון בינלאומי להנהיג מדינה משלהם.

"אנחנו יכולים לסגור את משרד החוץ", אמר לי בסוף השבוע מקורב לעבאס בחיוך מאוזן לאוזן, "ביבי וליברמן עושים לנו את כל העבודה". כשנציגת הממשלה חונכת "היכל תרבות" בהתנחלות אריאל והכנסת מאשרת ברוב גדול תשתיות להרחבתה של שכונת (בעיני כל העולם "התנחלות") הר חומה - מי מאמין שישראל מתייחסת ברצינות לרעיון שתי המדינות וחלוקת ירושלים? כשראש הממשלה אינו מוכן אפילו להציץ במפת הסדר הקבע (לרבות חילופי שטחים) של עבאס - מדוע שצ'ילה לא תצטרף לשכנותיה שכבר הכירו במדינה פלסטינית בגבולות 67'?

כששר החוץ הישראלי מודיע, שכל הדיבורים של ראש הממשלה על הסכם קבע בתוך שנה הם "חארטה בארטה", איזו סיבה יש למלכת אנגליה לדחות את קבלת כתב האמנה של שגריר פלסטין? כשהמינהל האזרחי מפקיע אדמות פלסטיניות "לצורכי ביטחון" של מאחז לא חוקי - כיצד תתרץ שגרירת ארה"ב באו"ם את התנגדותו של אובמה להצעה לגנות את ההתנחלויות? כשישראל אינה מתנצלת על הריגתה של מפגינה נגד גדר ההפרדה שנבנתה על אדמתה - בסי-אן-אן לא זקוקים לסאיב עריקאת, שיסביר את הסכנות שבסטטוס קו.

הדיפלומטים הפלסטינים אינם צריכים להזיע כדי לעשות דה-לגיטימציה לכיבוש בשטחים. בעידן הפוסט-קולוניאליזם, אפילו סוחר רהיטים לשעבר כנתניהו אינו יכול לשווק שלטון של עם אחד על עם אחר כהסדר לגיטימי. הרי הוא עצמו מודה, שהאלטרנטיבה - מדינה דו-לאומית - תבוא על חשבון אופיה הדמוקרטי של מדינת היהודים. עובדה, כדי לגייס לגיטימציה בינלאומית למדינה פלסטינית מחוץ לגבולות הקו הירוק - הוא וחבריו בימין אינם מסתפקים בסיוע לפלסטינים; הם מוכנים אפילו לכרסם בלגיטימציה של ישראל בתוך גבולות הקו הירוק.

אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ישראל מאז יוני 67' היה היכולת לשמור על המוניטין שלה כמדינה דמוקרטית, בד בבד עם היותה שלטון כובש ומתנחל. המעמד המיוחד של אי דמוקרטי בודד בסביבה עוינת העניק לישראל יחס מיוחד מצד הקהילה הבינלאומית. אפילו נשיא ארה"ב הפציר פעם בנשיא מובארק, שירסן את הביקורת שלו על גרירת הרגליים של נתניהו, שכן במשטר הישראלי ראש הממשלה חייב להתחשב בשותפיו הקואליציוניים.

זה כמה חודשים שהקואליציה (בסיוע כמה חברי קדימה והשתמטות כמה חברים בעבודה), מוכיחה לעולם שישראל אינה ראויה להנחות. חוק הנאמנות, בצד היחס הסלחני למכתבי הרבנים והרבניות והחלטת הממשלה להקים מחנה ריכוז לפליטים, שוללים מישראל את היתרונות שהדמוקרטיה מעניקה לה בזירה הבינלאומית. אי אפשר לאמץ חוקים שמפלים חמישית מהאזרחים על רקע לאומי ודתי, ולצפות שהעולם יפלה אותך לטובה לעומת שכנים מרקע דומה.

קואליציית נתניהו-ליברמן-ברק אינה מסתפקת בגיוס לגיונות של זרים להכיר במדינה פלסטינית. יש סימנים, שהדה-לגיטימציה שהם עושים לארגוני זכויות אדם מצליחה לעורר את השמאל הישראלי מתרדמתו. פעילים שוויתרו על המאבק נגד הכיבוש בשטחים, נוכחו לדעת שהכיבוש מגיע אליהם הביתה והחליטו לחזור לרחוב. מאות (בהם אחדים מבני משפחתו של הנשיא פרס) חתמו באחרונה על עצומת ברכה למדינות שהחליטו להכיר במדינה פלסטינית.

אז אולי בסופו של דבר נתניהו באמת יקים את פלסטין?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו