בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זאב פלדמן | המחלה של מערכת הבריאות

תגובות

באחרונה צף המשבר במערכת הבריאות אל פני השטח. תחלואת החורף הביאה לסגירת חדרי מיון לחולים חדשים, להעברת פונים מבית חולים אחד למשנהו ולתפוסה של מעל 200% במחלקות הילדים ובמחלקות הפנימיות. ואולם, אפשר לבחון את מצבה של מערכת הבריאות בתחום שאין בו תחלואה תקופתית - הנוירוכירורגיה.

הנוירוכירורגיה היא תחום זעיר ברפואה, שבכל מדינת ישראל עוסקים בו 52 רופאים בלבד. בשש המחלקות הנוירוכירורגיות הקיימות בארץ מתאשפזים מדי שנה כ-11 אלף חולים, מתוך סך האשפוזים השנתי העומד על כ-1.3 מיליון. בתחילת שנות ה-80 שירתו את אוכלוסיית ישראל אותן שש מחלקות.

מספר הניתוחים והטיפולים שביצעו אותן מחלקות עמד אז על כ-350 פעולות בשנה למחלקה. חלפו כמעט 30 שנה, שבהן הוכנסו טכנולוגיות חדשות, השתפרה יכולתנו לתת מענה למחלות קשות כגון גידולי מוח וחוט שדרה, מחלות של כלי הדם המוחיים, חבלות ראש ומומים מולדים של מערכת העצבים, וכיום מנותחים באותן מחלקות 1,000-2,000 חולים בשנה.

אנו מרגישים שותפים ל"פלא" הישראלי, שכן למרות שגדל מספר החולים ומספר הניתוחים הוכפל ושולש, על פי נתוני משרד הבריאות ירד מספר המיטות הנוירוכירורגיות למיליון תושבים מ-40 בשנות ה-80, ל-23 בשנת 2008 (ראו גרף). משך האשפוז הממוצע, כארבעה ימים, הוא זמן קצר מדי לחולים הנוירוכירורגיים, הזקוקים לפרקי זמן ארוכים להחלמה מניתוחי מוח מורכבים או מחבלות ראש קשות.

בחזרה לתמונה הכללית: היחס בין מספר מיטות האשפוז לגודל האוכלוסייה בישראל - 1.9 מיטות לכל אלף תושבים, הוא מהנמוכים בעולם. לשם השוואה, בצרפת היחס הוא 3.6 מיטות לאלף תושבים, בגרמניה 5.7 וביפאן 8.2 מיטות לאלף תושבים.

הפער גדול עוד יותר בפריפריה. בדרום הארץ היחס הוא מעט יותר ממיטה אחת לכל אלף תושבים. המחסור במיטות ביחס לאוכלוסייה גורם לתפוסה גבוהה בכל ימות השנה ולחוסר יכולת לתת מענה ראוי לתחלואה עונתית, כפי שקורה בימים אלה. המספרים אולי אינם מוחשיים, אולם המחזה הרווח של חולים המאושפזים במסדרונות בחדרי אוכל ובחדרי משחקים, מבזה את כבוד האדם ופוגע באיכות הטיפול והוא תוצאה ישירה של מחסור זה.

עומס העבודה והצפיפות אינם נחלת בתי החולים בלבד. בקופות החולים, שהיו ל"שירותי בריאות", נהפכו החולים "ללקוחות". הרופא נדרש לפגוש "לקוח" חדש בכל עשר דקות שבמהלכן עליו ליצור אתו קשר אישי, לשמוע פרטים על הסיבה לפנייתו, לבדוק אותו, לחשוב ולבנות תוכנית טיפול ולעדכן את הרשומה הרפואית. עומס זה משותף לרופאים ולמטופלים ומקרין ישירות על איכות הטיפול והשירות לחולים.

המחסור המסתמן ברופאים מדיר שינה מעינינו וסמוך ובטוח אני שגם מעיני אנשי האוצר ומשרד הבריאות. העובדה שגילם של 50% מרופאי ישראל גבוה מ-50 ושרבע מרופאי ישראל צפויים לפרוש בחמש השנים הקרובות מדאיגה ביותר. כך גם העובדה שיש כיום רק שמונה מתמחים במקצוע הנאונטולוגיה (רופאי הפגיות), והעובדה שמקצוע הרפואה ירד למקום השלישי ברשימת המקצועות המבוקשים בקרב צעירים השוקלים את עתידם.

תופעה המסתמנת בשנים האחרונות של צעירים שבחרו ללמוד רפואה, אך נוטשים את המקצוע בשלבים מוקדמים, עשויה לשמש אות אזהרה לבאות. הסיבה לכך ברורה: הקושי לאזן בין עומס עבודה כבד, סיפוק מקצועי, שכר וחיי משפחה, עומד היום בפני כל אחד הבוחר מקצוע, והצעירים מצביעים על הקשיים במקצוע הרפואה ברגליים.

כל זה מעיד על המשבר העמוק שבו נמצאת הרפואה בישראל, ודורש השקעת משאבים משמעותית על מנת שנוכל לשמור על המצוינות ברפואה גם בשנים הקרובות.

ד"ר פלדמן הוא יו"ר האיגוד לנוירוכירורגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו