בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוריאל אבולוף | אחרי סודאן - פלסטין

תגובות

במהלך השבוע הנוכחי ייקראו כארבעה מיליון דרום סודאנים לקלפיות, שם יצטרכו לבחור בין פתק הנושא איור של לחיצת ידיים לכזה שעליו מצוירת יד מנופפת לשלום - "אחדות" או "היפרדות" תבארנה למצביע כותרות האיורים, אם יתמזל מזלו להיות אחד מתוך רבע הבוחרים היודעים קרוא וכתוב.

אם יתנהל משאל העם כסדרו יבחר רוב מכריע לנפנף לצפון לשלום ולבתר את הגדולה במדינות אפריקה לשניים: צפון סודאן, בת כ-35 מיליון איש, רובם המכריע ערבים מוסלמים; ודרום סודאן, שרובם המכריע של שמונה וחצי מיליון תושביה הם אפריקאים, ודתם נוצרית או אנימיסטית. לידתו של משאל העם בהסכם השלום מ-2005, ששם קץ למלחמת אזרחים בת יובל שנים, אשר גבתה יותר משני מיליון וחצי קורבנות, רובם אזרחים.

דרכה של דרום סודאן לעצמאות עדיין זרועה מוקשים. הנפיץ מכולם הוא הצורך להכריע על גורלו של אזור החיץ עתיר הנפט אביי, שתושביו היו אמורים להצביע במשאל עם נפרד, שנדחה. ועם זאת, לעת עתה, עצם קיום משאל העם הוא הצלחה כבירה, אחת ההצלחות המרשימות של מדיניות החוץ של אובמה, שידעה עד עתה יותר כישלונות מהישגים.

הבטחת משאל העם מהווה פריצת דרך בתחום "הדיפלומטיה המונעת", המבקשת להקדים תרופה למכה. עד לפני כשנתיים, ההערכה הרווחת היתה כי מנהיג סודאן, עומר אל-בשיר, שכנגדו הוצא ב-2008 צו מעצר בינלאומי בעוון רצח עם בדרפור, יסכל בכל מחיר את משאל העם. נראה היה שאין מנוס מהתחדשותה של מלחמת האזרחים. והנה, בצד רווחי הנפט העצומים שידעה סודאן בשנים האחרונות, מעורבות מאומצת ומתמדת של ממשל אובמה הפכה את סכנת ההתלקחות המחודשת לסבירה פחות.

ההצלחה הדיפלומטית בסודאן צפויה לשנע מהלכים אמריקאיים גם בזירה הישראלית-פלסטינית. מעצמת-העל האמריקאית, גם בלא הגמוניה, היא עדיין היחידה שיכולה לדחוף את הסלע במעלה ההר. אם תצליח לעשות זאת בסודאן, תתפנה ביתר קלות ל"סלע קיומנו" הישראלי-הפלסטיני.

הצלחתו של משאל העם הסודאני עשויה להעניק לארה"ב גם השראה מעשית לטיפול בסכסוך המקומי - פנייה להסדר ביניים, שמשאל עם בלבו. עיקריו של הסכם זה הם כינון ממשל עצמי זמני בעל סמכויות מורחבות, הקפאה הדדית של מעשי אלימות ותביעות מנוגדות, איסור על קביעת עובדות חדשות בשטח הנתון במחלוקת ועריכת משאל עם מחייב.

מודל זה, בגרסאות שונות, כבר הופעל בשורת מקרים, בהם בוגנוויל שבאיי שלמה, שביקש להשתחרר מפפואה-ניו-גיני; "הסכם בלפסט" (1998) על עתידה של צפון אירלנד; דרום אפריקה (1992); איחוד סרביה-מונטנגרו (2003-2006); מזרח טימור. אם תצטרף סודאן לרשימה, עשויה פלסטין להיות הבאה בתור.

אין זה מודל מושלם, אך הוא נהנה מיתרונות נכבדים: הוא מתווה אופק בהיר ומהיר יחסית לתום הסכסוך, ומספק לשני הצדדים תמריץ לשמור על שקט בתקופת הביניים: למבקשי העצמאות, כדי להגיע בשלום למשאל העם, ולשולליה - כדי להוכיח למצביעים העתידיים שמוטב להם להפוך את הסדר הביניים לקבוע.

המודל גם יוצר תשתית נורמטיבית חדשה לשלום. קשה למנהיגים ולאופוזיציה, גם הקיצונים שבהם, לסרב למהלך השואל את פי העם, שכן הם לכאורה משרתי רצונו. אגב כך, אפשר שנכון במקרה הישראלי-פלסטיני להפוך את משאל העם למשאלי-עמים, ולבקש הכרעה גם בצד הישראלי, שהמיעוט הערבי בו יוכל לסייע בפתרון הסכסוך.

אם תבחר ארה"ב, ויאותו הצדדים, לפסוע בנתיב משאלי העמים, ראוי לכולם לזכור, שתהליכי בניין אומה ובניין מדינה תלויים זה בזה. למרות משאל העם, החברה הדרום סודאנית עדיין אינה עם, אלא ערב-רב של קהילות אתניות, לשוניות ודתיות, שהמכנה המשותף היחיד להן הוא משקעי העבר והאיבה נגד צפון סודאן. כמדינה לעתיד, נטולת מוצא ימי, הנסמכת כלכלית על שדות-נפט שמעמדם שנוי במחלוקת, היא תלויה בשכנתה-יריבתה. כדי שלא להפוך מדינה עבריינית אחת לשתי מדינות כושלות, על הקהילה הבינלאומית לראות במשאל העם תחילתו של מהלך ולא אחריתו.

ד"ר אבולוף מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב



סודאנים בארה'ב מצביעים במשאל העם בקלפי בשיקגו. הצלחה מרשימה לאובמה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו