בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמירה הס | גלנט, העם אתך

תגובות

השתלטות על אדמות ציבור, סלילת כבישים פיראטיים, תצהירים מטעים, אמות מידה כפולות בהקצאת קרקע - והכל בחסות המדים הצבאיים. קיצור תולדות ההתנחלות הישראלית (קולוניזציה בלעז)? לא ולא. אלו הטענות שבבסיס העתירה של התנועה הירוקה נגד מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל הבא, טענות שעיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד העלה בהתמדה בתחקירים שלו בשנתיים האחרונות.

בינתיים, בג"ץ ביקש שלשום הסברים מהיועץ המשפטי על אופן הטיפול בתלונות נגד גלנט. הנה הסבר שכבר כתוב, אבל בדיו סתרים.

צבא ההגנה לישראל, בית הגידול של האזרח גלנט, הוא ספסר הקרקעות הראשי בשטח הפלסטיני שנכבש ב-1967. כל מה שהצליחו ספסרים פרטיים לקנות בעורמה ובמרמה אינו משתווה לשטחים העצומים שצווים צבאיים שדדו בחתימת פאר מפקדינו. השתלטות הצבא על קרקעות "למטרות צבאיות וביטחוניות" תורגמה מהר מאוד להשתלטות מתפשטת והולכת לטובתו הבלעדית של זן אזרחי-העל על חשבון התת-זן.

צבא ההגנה לישראל הוא הבלדר ושומר הראש כאחד במבצע פירושו של המקרא כשטר רכש נדל"ני. קרקע ציבורית, קרקע פרטית, טרשים ומעיינות, קרקע לא רשומה, שלחין ובעל, שטח בנוי, שכיות חמדה של מסורות עיבוד חקלאי ומורשות ארכיטקטוניות. הכל היינו הך. משפטנים לובשי מדים ומשפטנים באזרחות, עטויים בכסות המהוגנת של ידענות ותארים ממיטב הפקולטות, המציאו אינספור פטנטים ותחבולות כדי לגזול כל סוג של קרקע.

המשפטנים והמפקדים הצבאיים, כמו אחרון החיילים שנועץ את צו תפיסת הקרקע וההרס בלבו של עץ זית, הם השליח. אבל במדינה שבה השירות הצבאי הוא מבחן קבלה מוצלח מראש לקריירה פוליטית, מיטשטשים הגבולות בין הוגי המדיניות לבין מבצעיה.

ושלא תהיה אי הבנה: גם המתנחלים הם שליח. גם כשהשליח קם שוב ושוב על יוצרו ומאבטחו, הוא עדיין כלי ביישום מדיניות עקבית: סיכול כל סיכוי להקמתה של מדינה פלסטינית בת קיימא (בניגוד למדינת-מובלעות, ש"קדימה" ו"העבודה" לפניה מקדמות עכשיו).

דורות של חיילים ומפקדים חבים למפעל ההתנחלות את הונם החברתי - יוקרתם - ואת פרנסתם בצבא, בפוליטיקה ובעולם העסקים הביטחוני והאזרחי. ככל שהמפעל מתרחב, יותר ישראלים-יהודים מרוויחים ממנו במישרין ובעקיפין. ככל שהוא מתרחב והם מתרבים, מתעצם תהליך הנישול של מי שאינו ישראלי-יהודי, ואוטומטית גדלים הצורך והביקוש בעוד ועוד חגורות ביטחון. אנשי הצבא בסדיר, במילואים ובקבע משווקים כישות אלטרואיסטית, חסרת פניות ואינטרסים, חומר גלם וחומר אנושי משובח שממנו מורכבות חגורות הביטחון האלו.

האוסמוזה בין מתנחלים לחיילים נובעת מיחסי המוגן-מגן האינטימיים ומעצם העובדה שמדובר בצבא העם. במדינה שמרכיב ה"רווחה" שבה דולדל מזמן - סיכויי השדרוג החברתי-כלכלי של העם הישראלי-יהודי הועתקו להתנחלויות.

אז לגלנט - לפי החשד - קצת השתבשה האוסמוזה, והוא יישם, לכאורה, במיקרו את מה שמקום העבודה שלו מיישם במקרו. לו היה תושב ההתנחלות עפרה, למשל, ועושה לאדמות הכפרים סילוואד ועין יברוד מה שמתלוננים שעשה לשכניו היהודים - כותבי התחקיר ומגישי העתירה היו מועמדים לחקירה פרלמנטרית.

עתירה אחרת אפילו אין טעם להגיש: נגד מינויו לרמטכ"ל משום אחריותו הישירה, כאלוף פיקוד דרום, להרג מאות אזרחים בעזה, ב"עופרת יצוקה" בנסיבות לא-קרביות בעליל. העם מאחוריך, גלנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו