בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | המושכים בחוטים

"הצוללת", ערוץ 10, 12:00, ערוץ הכנסת, 20:30

תגובות

הסדרה המצוינת "הבית הלבן" לקתה בפגם מהותי: היא לקחה את המקום הציני ביותר בעולם וציירה אותו כמרכז אידיאליסטי רגשני, אולימפוס של פטריוטיות ליברלית. אם הנשיא ויועציו התעניינו בשרידותם הפוליטית זה היה אך ורק כדי לקיים את הערכים שבשמם נבחרו ולהגן על החוקה. כמעט ללא כוחנות, עסקנות וסרקזם, ניהלו את העולם החופשי אנשים שציטטו את ג'פרסון במקום את מקיאוולי. נאומים מלאי פאתוס נישאו לא רק מול פני האומה אלא גם בחדרי חדרים. האסטרטגיה היתה להצדיע לדגל ולהזיל דמעה. בקיצור, קיטש אמריקאי. כשפוליטיקאים מתראיינים לטלוויזיה בארה"ב, בארץ ובכל מקום בעולם הם תמיד פולטים אותן קלישאות ערכיות: "טובת המדינה", "אחריות לאומית", "אינטרס ציבורי" ושלל בולשיט. בתוך ראשו הכבד של הפוליטיקאי יושב יועץ תקשורת ומנסח תשובות מלאות אוויר חם שנועדו להעביר את הזמן כדי לצלוח את השידור בשלום.

"הצוללת" של ערוץ הכנסת היא אנטיתזה ל"הבית הלבן" ולתוכניות האקטואליה. במקום לראיין פרצופים של אנשי ציבור כדי ששוב ידגמנו קלישאות, מארחת "הצוללת" את האנשים הקטנים שיושבים להם בתוך הראש, יועצי התקשורת. משה שלונסקי (שהחליף את המגיש הקבוע ארנון פרלמן) פתח ישיבת עבודה פיקטיבית עם ישראל מימון, בהירה ברדוגו וטל אשכנזי שמטרתה היתה להוציא את השר אלי ישי מהבוץ התדמיתי שבו שקע. השלושה לא נמנים עם קהל המצביעים של ש"ס ונדמה שממש לא דחוף להם להשיב עטרה ליושנה, אבל הם מקבלים משכורת (פיקטיבית כמובן) מהשר ישי ועל כן מעמידים לרשותו את הידע המקצועי שלהם. בתוכניות אחרות הם מתגייסים לעזרת פוליטיקאי אחר. מבחינה היסטורית יועץ תדמית הוא מקצוע חדש אבל ניתן לראות ששורשיו עתיקים מאוד.

מה שמרתק בתוכנית הזאת, מעבר למשחק התפקידים המעניין, הוא המקוריות שבאמירת האמת. שלושת היועצים לא מתיימרים לייצג אידיאולוגיה אלא לשווק פוליטיקאי. הם לא מסתירים שמבחינתם השריפה על הכרמל אינה אסון הומניטרי או אקולוגי אלא פוליטי. בבית הם יכולים להתאבל על הנספים אבל בזמן שהם בצוללת, הדבר הכי נורא שנשרף בבית אורן זו הקריירה של הקליינט שלהם. נדמה שבשנים האחרונות אנשי הציבור דוברים פחות ופחות אמת בהופעותיהם התקשורתיות. לא כי הם שקרנים גדולים יותר אלא כי ענף הייעוץ האסטרטגי השתכלל ולמד להעביר כל אמת דרך מסננת קלישאות קפדנית. אולי אני שוגה בנוסטלגיה אבל אני משוכנע שכל תוכנית של "מוקד" משנות השמונים הניבה יותר כותרות מעונה שלמה של "פגוש את העיתונות". מי ש"אשמים" בכך בין השאר הם חברי פאנל "הצוללת" והקולגות שלהם, קהילה של מקצוענים המסורים ללקוח שלהם ותפקידם להגן עליו מפני עצמו. ההישג של "הצוללת" הוא ביכולתה לשאוב אמת מפי אלו שתפקידם לייפות אותה.



''הצוללת''. שואבת אמת מפי אלו שתפקידם לייפות אותה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו