בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל הראל | ליברמן טועה, ליברמן צודק

תגובות

קשה להבין את ההתנגדות העזה של ארגוני השמאל ותומכיהם בתקשורת ובליכוד להקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית. חשיבה אסטרטגית - ולא הרפלקס המותנה שבו הגיבו - היתה מלמדת אותם שוועדה כזו תרומם את מעמדם מבית ומחוץ, ורק תגדיל את התרומות מהממשלות ומהארגונים מחו"ל. התקשורת, שקובעת מה ישודר מדיוני הוועדה ואילו דברים לרומם ואילו לגחך, היא, א-פריורי (כפי שמגישי ההצעה יכלו להיווכח מאז החל הדיון הציבורי בנושא) לצדם של ארגוני השמאל; במיוחד התקשורת הזרה שתפיק מהדיונים מטעמים מיוחדים.

מה שנחוץ בישראל, וקיים למשל בארצות הברית, הוא "חוק שקיפות" שיחייב כל גוף הנעזר בתרומות מממשלות ומארגונים זרים להצהיר מדי שנה על מקור התרומות, לאילו מטרות הוצאו ומי הנהנים מהן. החוק יכלול ארגוני ימין וארגוני שמאל, יהודיים כערביים: עמותות לאיחוד ירושלים ועמותות לחלוקת ירושלים; ארגונים הטוענים שהמידע שמסרו לוועדת גולדסטון הוא אמת ויציב, וארגונים שמוכיחים שהמידע כוזב ושמטרת הממשלות וארגונים הזרים שמממנים את "שוברים שתיקה" היא למנוע מישראל להגן על אזרחיה. כן, השקיפות תחול על ארגונים שטוענים שצה"ל מבצע פשעי מלחמה, כמו על אלה המוכיחים שצה"ל טהור ונקי וששום צבא בעולם איננו מתקרב - מה שנכון - לסטנדרטים הגבוהים של מוסר הלחימה שלו.

מי שפועל לפי החוק, אין לו ממה לחשוש. בוודאי גופי השמאל הנהנים מגיבוי בג"ץ. אם כבר, גופי הימין, שמחקרים לא מעטים מוכיחים על יחסי איפה ואיפה כלפיהם מצד גוף זה - וגם, כמובן, מהתקשורת - הם שצריכים לחשוש. גוף שרוצה להסתתר מאור השמש, חזקה עליו שיש בו, או שיעלה בו, רקב. והעובדה שהתקשורת, שתמיד משתמשת בנימוק זה כשקיים ניסיון למנוע חקירה, מתייצבת הפעם לימין הארגונים שרוצים להסתיר את שמות הממשלות והארגונים הזרים המממנים את פעולותיהם - לרבות מי שמממן את הרדיפה אחר קצינים - אומרת דרשני. ויותר מכך.

החוק קובע מה מותר ומה אסור לתרום לחברי כנסת, במיוחד למפלגות. מדוע מה שרצוי וחוקי לגבי מפלגות, אינו חוקי ואף פשיסטי לגבי מקורות והיקף המימון הזר לגופים חוץ פרלמנטריים? אני יודע: רוב רובם של הגופים הללו שייכים לשמאל. ומאז שזה מפסיד פעם אחר פעם בבחירות, הארגונים, הנהנים מסימפטיה ונגישות גבוהה לגופים ממשלתיים רשמיים - כמו, למשל, המערכת המשפטית - משמרים את הכוח וההשפעה שאבדו בקלפי, ואינם בוחלים בתורמים שונאי ישראל. זאת האמת.

ואמת זו ידועה לדן מרידור, לבני בגין ולראובן ריבלין. ולכן, בצד התנגדותם (המוצדקת) לוועדת חקירה, עליהם לתמוך ב"חוק השקיפות". מיכאל איתן, חברם באגף הליברלי בליכוד, יזם אותו. אם גם לחוק יתנגדו, סימן הוא שיש כיסוי לטוענים שנתפסו לתקינות פוליטית. וצודק אביגדור ליברמן (שחלק מהדברים שהוא משמיע ראוי לביקורת - אך פשיסט הוא לא), שהליכוד לא מתנהג כמפלגת שלטון. אכן, מאז ומעולם הוא התנהג כך. ראשיו, החל ממנחם בגין ועד בנימין נתניהו (להוציא את יצחק שמיר), מחפשים תמיד לגיטימציה מהשמאל.

האם מעוות זה יוכל לתקון? תמיכת מרידור, בגין ורבלין ב"חוק השקיפות", למשל, תוכל להפריך את טענות ליברמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו