בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נעמה שפי | לדבר, לא להחרים

קטע לסיום

תגובות

שלל חרמות ניתכים על ראשינו בקצב גובר. כולם, בלי הבדלי דעה ועיסוק, מחרימים מישהו. אמנים מחרימים את היכל התרבות באריאל, רבנים מחרימים את השכירים דירות לערבים, קבלנים ישראלים הבונים את העיר הפלסטינית החדשה רוואבי נענים לחרם הפלסטיני להימנע מרכישת סחורה בהתנחלויות, מרצים מחרימים את המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל, ועדת הכלכלה של הכנסת מחרימה את הקבלנים המשתפים פעולה עם החרם הפלסטיני.

החרם משקף את מצב השיח הישראלי. מוויכוחים קולניים, בוטים וסרקסטיים, עברנו לסאונד-בייט ומשם לקומץ מילות מפתח המשרת את האין-שיח החדש שלנו: חרם, גיבור, בוגד ומלח הארץ. השלב הבא יהיה העמקת הדה-לגיטימציה באמצעות ועדות חקירה.

במקורו ההלכתי נועד החרם, נידויו של אדם מן הציבור, לסייע באכיפת סדר חברתי. סרבני מסים, מי שמסר יהודים לבית הדין של הגויים ומי שקרא מכתב לא לו - הוחרמו במטרה שיחזרו למוטב. ספק אם מישהו מן המחרימים היום מצפה שהמנודה המדומה שלו ישוב למוטב או יקבל את עמדותיו. אבל כולם נחושים לזעוק את צדקתם בקול גדול.

ייתכן שלחץ כלכלי יעבוד. קבלנים ישראלים ייאלצו לבחור אם לקבל את תביעות הפלסטינים או להיכנע לוועדת הכלכלה. בעלי דירות יחליטו אם להשכיר לערבים ולזרים במחיר קללות הרבנים. כל השאר יצטרפו לשיח האלים שבו מלים נוראות נורות כדי להרוג בהבל פה ולהימנע משיח.

חרם כלכלי לא יפורר את ההתנחלויות; משאן יוטל על כתפיהם של משלמי המסים ביתר שאת. חרם נגדי לא ימנע את הקמתה של עיר חדשה מצפון לרמאללה, ובוודאי שלא יקדם את פתרון הסכסוך. מחסור בדירות לא יגרום למבקשי פרנסה לעזוב את ישראל מרצונם ולהקל על מדינת היהודים לנטוש את יסודות הדמוקרטיה. גם היכל התרבות של אריאל והמכללה הגדולה שבעיר לא ייעלמו בגלל חרמות וכעסים; לכל היותר תצטייר התרבות כנזם זהב בתוככי הכיבוש או כסמל להצלחתו - בהתאם לזווית הראייה.

במדינה דמוקרטית מודרנית, הסדרת היחסים החברתיים אינה נעשית בחרמות, אלא באמצעות שיח, ויתורים למען טובת הכלל, בחירה ברע במיעוטו. אבל כאשר בוחרים במלים שהן כפסע משימוש בשרירים, התוצאה היא אחת: אלימות וקיטוב. החרמות הם פן אחר של חדשות השבת על מישהו שנדקר במועדון, או על נהג שיכור שהרג זוג אוהבים, או על רצח והתאבדות. במוצאי שבת אחרת הוביל חרם אחר, פולסא דנורא, לרצח של ראש ממשלה. זה לא יעבור עד שלא נפסיק להחרים ונתחיל לדבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו