בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראובן פדהצור | תודה למאיר דגן

תגובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק כועסים מאוד על מאיר דגן. נתניהו, כך דווח, אפילו נזף בראש המוסד היוצא שקבע כי איראן לא תצטייד בנשק גרעיני לפני 2015. ואכן, דגן קילקל את החגיגה. הוא מציג את נתניהו וברק כמי שמגזימים בדחיפות האיום האיראני וכמחוללי פאניקה מיותרת. אין פלא שנתניהו כועס. הוא הרי בנה קריירה שלמה על הגרעין האיראני, והנה מתברר כי לא כצעקתו.

בתקופת כהונתו הארוכה כראש המוסד התברך דגן בתקשורת אוהדת ובשבחים מקיר לקיר. בשל האיפול המוטל על פעולות המוסד, קשה לדעת עד כמה הצליחו באמת דגן ואנשיו. אך בין אם תיפקד דגן בצורה מעוררת השתאות, כנטען, ובין אם ישנה הגזמה בתיאור הצלחותיו, הרי די בקביעתו מהשבוע שעבר כדי להצדיק את תיאורו כראש מוסד מוצלח. זאת משום שבקובעו כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני בחמש השנים הקרובות הוא סיכל תוכנית אפשרית לתקיפת אתרי הגרעין באיראן. בכך מנע דגן אסון של ממש, ועל כך יש לברכו.

יש הטוענים כי בכוחו של צה"ל לתקוף בהצלחה את תוכנית הגרעין האיראנית, ולחסלה או לעכבה לתקופה ארוכה. המודל שעליו מצביעים תומכי הפעולה הצבאית הוא תקיפת הכור העיראקי, אוסיראק, ביוני 1981. אך יש הבדל גדול בין שני המקרים. האיראנים למדו את לקח תקיפת חיל האוויר בבגדאד, ופיזרו את מאמצי הפיתוח של הנשק הגרעיני באתרים רבים ברחבי מדינתם. שלא כמו במקרה העיראקי, שבו רוכז מאמץ פיתוח הנשק הגרעיני כולו בכור אחד ויחיד, האיראנים החליטו לגוון את אפיקי הפיתוח הגרעיני. הם פנו לפעילות העשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות במתקנים דוגמת נתאנז.

ברחבי איראן פזורים עשרות מתקני גרעין נוספים, והמכשול הניצב בפני פעולה צבאית מוצלחת הוא מחסור במידע מודיעיני. לא ברור אם בידי המודיעין הישראלי מידע על כל אתרי הגרעין הרלוונטיים להמשך פיתוח הנשק הגרעיני. כזכור, שני אתרים חשובים, בנתאנז ובאראק, לא היו ידועים למודיעין המערבי, וגילוים התרחש תודות למידע שמסרו גולים איראנים.

צריך להבין גם כי אין בידי ישראל די מטוסים על מנת להשלים בהצלחה את השמדת כל המטרות הרלוונטיות להמשך תוכנית הגרעין האיראנית. זאת, בין השאר, משום שחיל האוויר יוכל לבצע רק גיחה אחת, ובמקרה הטוב שתיים, לעבר איראן. לאחר מכן יופעל על ישראל לחץ בינלאומי להימנע מלהמשיך ולתקוף באיראן.

מכשול נוסף הניצב בפני הצלחת תקיפה ישראלית נעוץ בכך שחלק מאתרי הגרעין, ובמיוחד הקריטיים שבהם, נמצאים בעומק רב מתחת לפני האדמה, ומכוסים בבטון מזוין, דבר המקשה, ובמקרים אחדים הופך לבלתי אפשרי, את היכולת להשמידם. קושי אחר עליו יצטרך חיל האוויר הישראלי להתגבר הוא מערך ההגנה האווירית האיראני. הצבתן של מערכות הגנה אווירית מתקדמות בקרבת אתרי הגרעין עלולה לגבות מחיר יקר מהטייסים התוקפים, וגם תחייב את חיל האוויר להקצות כוחות, על חשבון הפצצת אתרי הגרעין, כדי לנטרל את המערך ההגנתי באמצעות תקיפת מרכזי פיקוד ושליטה, מכשירי מכ"ם ומשגרים.

על כך יש להוסיף את המחיר שישראל עלולה לשלם בעקבות פעולה צבאית, הכולל תגובה איראנית, בין אם בשיגור טילים בליסטיים לעבר מטרות בישראל, ובין אם בהפעלת החיזבאללה והחמאס, שישגרו אלפי רקטות לעומק ישראל, או בשילוח חוליות טרור ברחבי העולם לפגוע במטרות ישראליות ויהודיות. תקיפה ישראלית באיראן גם תוביל קרוב לוודאי להפסקה מוחלטת של הלחץ שמפעילה הקהילה הבינלאומית על איראן בנושא תוכניתה הגרעינית. משטר הסנקציות יתמוטט, ואיראן תוכל להמשיך לפתח את הנשק הגרעיני בחופשיות רבה.

מכל אלה עולה כי סיכויי ההצלחה של תקיפה ישראלית באיראן נמוכים מאוד, בעוד שהשלכותיה עלולות להיות הרות אסון.

לעומת זאת, הערכותיו של דגן מאפשרות לישראל לנצל את חמש השנים הקרובות לשנות את מדיניותה הגרעינית. בתיאום עם ארה"ב, עליה לנטוש את מדיניות ההרתעה העמומה, לממש את הפוטנציאל ולעבור להרתעה גרעינית גלויה, וכך להיערך למקרה שבסופו של דבר יהיה בידי איראן נשק גרעיני. על ישראל לנצל את הזעם שמעוררת איראן בימים אלה בוושינגטון כדי לקדם את השינוי הבלתי נמנע במדיניותה הגרעינית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו