בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראובן מירן | בלי זיכרון אין עתיד

תגובות

בימים לא קלים אלה, בנוסף לכיבוש המתמשך, להתחמקות המתמדת מפתרון הסכסוך הישראלי-הפלסטיני והישראלי-הערבי ולהרס של כל תקווה לעתיד סביר בארץ הזאת, גוברות בישראל הגזענות ושנאת כל מי ומה שאינו יהודי. סקרים חדשים מעידים על התרחקות רוב האוכלוסייה מן הערכים האזרחיים הדמוקרטיים והאנושיים המינימליים, שבלעדיהם נאבד את זכות קיומנו כמדינה וכחברה - אם לא בעיני עצמנו, אז לפחות בעיני העולם. לא לעולם תהיה לנו השואה קרש הצלה. נקיפות המצפון באירופה, ואפילו בארה"ב, מתפוגגות עם הזמן שחולף מאז האסון הנורא שפקד את היהודים. כדאי אפוא שהזיכרון הלאומי יתרענן מדי פעם, כי בלי זיכרון אין עתיד.

לפני 70 שנה, ארץ אירופית נאורה היושבת מאות שנים על אדמתה, אשר העניקה לעולם את הצהרת זכויות האדם והאזרח, נשטפה בגלי ענק של גזענות. הסופר והמחזאי הצרפתי המהולל ז'אן ז'ירודו שימש שר האינפורמציה בממשלת וישי משתפת הפעולה הנלהבת עם הנאצים. מחזותיו "המשוגעת משאיו" ו"מלחמת טרויה לא תפרוץ" תורגמו לעברית והועלו על הבמה בישראל.

הנה כמה מן הדברים שאמר על המהגרים היהודים בתקופתו: "לכל מקום שהם באים אליו הם מביאים את ה"בערך", את הפעילות המחתרתית, את הרמאות והשחיתות, ומהווים איום מתמיד לרוח הדייקנות, ההגינות והשאיפה לשלמות שנהגה לאפיין את בעל המלאכה הצרפתי. זהו נחיל של פראים שדואגים להיות מנושלים מזכויותיהם הלאומיות, וכך עומדים איתן בפני כל הגירושים; מצבם הגופני הרעוע מביא אותם באלפיהם לבתי החולים, והם ממלאים אותם עד אפס מקום.

"באים אלינו כל מי שבחרו בארצנו לא מפני שהיא צרפת, אלא מפני שהיא המקום היחיד שנותר לעסקים מפוקפקים. הם מתרבים כפשפשים על כלבלב שזה עתה נולד. בדרך נשגבת מבינתי נכנסו והסתננו אל קרבנו מאות אלפי יהודים שנמלטו מגטאות פולין ורומניה. כל המהגרים האלה, שהתרגלו לחיות בשולי המדינה ולעקוף את חוקיה, לכל מקום הם מביאים עמם את חוסר ההקפדה, את הפעילות הבלתי חוקית, את ההונאה, את השחיתות, ומהווים איום מתמיד על רוח הדייקנות, האמון והשלמות של בעלי המלאכה בצרפת".

באותו עניין ומאותה תקופה, הנה משהו מדבריו של רובר ברזייאק, סופר ועיתונאי צרפתי ידוע בתקופתו: "איזה בית דין, בעצם, היה מעז לגנות אותנו לו הוקענו את פלישתם מעוררת ההשתאות של קופים לצרפת? אי אפשר שלא לדעת שלפני שנים השתקעו הקופים באזורים מסוימים, ואף בגני חיות. כיום אפשר לראותם בכל מקום... יש להכיר בכך שמתפתח בקרב הציבור תסביך אנטי-קופי חזק למדי. הולכים לתיאטרון? האולם מלא בקופים. הם נתלים מכל פינה, ביציעים, מאחורי הקלעים. באוטובוס, ברכבת התחתית? קופים. אני מתיישב לתומי בבית קפה? מימיני ומשמאלי, שניים או שלושה קופים תופסים מקום: מיומנותם לחקות את תנועות בני האדם מביאה לכך שלעתים אין מזהים אותם מיד... הדבר המכונה אנטישמיות (המשיכו לקרוא, בבקשה) הופך מדי יום לצורך חיוני!" ברזייאק נשפט והוצא להורג אחרי שחרור צרפת מהכיבוש הנאצי.

הממשלה ובית הנבחרים של ישראל אינם מתייצבים מול הצונאמי המכוער, המביש והלא-אנושי שמבקש להטביע חמישית מאזרחי המדינה, כמה אלפי מבקשי מקלט זרים ומשפחותיהם, כולל ילדים שנולדו כאן, ובאחרונה גם את העמותות והארגונים ההומניטריים הפועלים כאן. זאת ועוד, גורמים משמעותיים בכנסת ובממשלה שופכים שמן למדורה, או פשוט שותקים. הנשיא וראש הממשלה אינם נושאים נאום לאומה. שר החינוך אינו מורה על מערכת הסברה להבהרת מושגי האזרחות הבסיסיים ביותר. אז מה נשאר? אולי רק שכל אחד מאתנו יחליף בעיני רוחו את המלה "יהודים" במלים "ערבים" ו/או "פליטים", בטרם יצטרף לעדר האנושי הגדל והולך של עיוורים הכורים בור לעצמם ולכל אפשרות של חיים הוגנים והגונים בארץ הזאת.



גן משחקים בפאריס ב-1942 עם שלט ''אין כניסה ליהודים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו