בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | קרן השפע של הפוליטיקאים

תגובות

קדחת הגז בעיצומה. כל צד מנסה לסחוב לכיוון שלו, וכולם מנסים לשכנע את נתניהו שהצדק כולו אצלם; ועדת ששניסקי, שר האוצר, שר התשתיות, השר להגנת הסביבה, הנגיד, בעלי השליטה במאגרי הגז והמשקיעים הקטנים.

נתניהו, מצדו, הודיע שילמד את הנושא לעומק, ורק אחר כך יכריע. אבל גם לאחר שתתקבל החלטה בממשלה, הקדחת לא תירגע. היא תעבור לכנסת, בצורת הליך חקיקה ארוך ומייגע. אבל אף שהדב עדיין לא ניצוד - הוא נמצא עדיין עמוק בבטן האדמה - הוויכוח על חלוקת עור הדב הולך ומתלהט. חברי הכנסת שלי יחימוביץ וכרמל שאמה-הכהן מציעים להקים "קרן השקעות ממלכתית", שתנהל את רווחי הגז "באופן חברתי". נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ממליץ להקים "קרן השקעות גלובלית", כדי למנוע פגיעה ביצוא. באוצר רוצים להקים "קרן יעודית" שתשקיע רק בתשתיות, וראש הממשלה מדבר על "קרן לאומית לישראל", שתשקיע בביטחון ובחינוך.

הציבור הרחב בטוח שמדובר בסכומי עתק שישנו לחלוטין את פני המדינה; יפתרו את בעיות העוני וגם את בעיית השטחים. כי ברגע שנהפוך למעצמת גז עולמית, קרטל הנפט העולמי המורכב משונאי ישראל יאבד את כוחו, ומדינות אירופה יתחילו לתמוך בנו כי הן יהיו תלויות בגז שלנו. אחרים אומרים, שהמשק יקפוץ מדרגה בזכות מאות המיליארדים שיזרמו אליו. אבל האמת שונה. שני החלומות האלה הם רק חלומות באספמיה.

ועדת ששינסקי עצמה קבעה, שרק בעוד עשר שנים נתחיל ליהנות מהכנסות משמעותיות מקידוח "תמר" והן יעמדו על 2-3 מיליארד שקל בשנה, לאורך 30 שנה. על ההכנסות הצפויות מ"לוויתן" עוד מוקדם לדבר, כי שם מדובר ביצוא הגז לאירופה או למזרח הרחוק, כלומר בהשקעות אדירות.

כדי להמחיש באיזה סדר גודל מדובר, נציין שהכנסות המדינה ממסים, תמלוגים ותקבולים אחרים יעמדו השנה על כ-250 מיליארד שקל. כלומר, המסים מהגז יהוו תוספת של כ-1%! בלבד להכנסות המדינה. לכן זה סיפור די קטן. הרי עלייה או ירידה קלה בקצב הצמיחה גוררת אחריה שינויים גדולים יותר בהכנסות המדינה. אז מדוע להקים גולם ביורוקרטי יקר כמו קרן לאומית, ממלכתית או גלובלית?

אבל אפילו אם נניח שההכנסות יהיו גבוהות יותר ויגיעו ל-2% מהכנסות המדינה (לאחר ש"לוויתן" ייכנס לתמונה), גם אז אין מקום להקמת קרן מיוחדת לניהול הכסף. כי אותם פוליטיקאים, שמחלקים היום את תקציב המדינה, הם שיחלקו את הכסף בדיוק באותה שיטה גם בקרן השפע החדשה.

הם אמנם אומרים, שהם ינהלו באופן אחראי ומקצועי את ה-2% שיגיעו מכספי הגז, כאשר הכסף יופנה למטרות חיוביות בלבד. אם כך, מדוע הם לא מנהלים "באופן אחראי ומקצועי" גם את ה-98% שיש ברשותם כיום - כלומר את ההכנסות בסך 250 מיליארד שקל?

הרי היום הם מחלקים, למשל, מיליארדים למי שלא עובד ולא משרת בצבא אלא חי על קצבאות. אז מדוע שנאמין להם שאת "הקרן" המיוחדת הם ינהלו טוב יותר? הרי מדובר באותם פוליטיקאים ובאותם יחסי כוחות שקיימים היום בכנסת. לכן זו טעות להקים קרן מיוחדת. זה בזבוז משאבים; אנחנו לא צריכים עוד מנהלים ופקידים במגזר הציבורי.

יש שני דברים נכונים שכן ניתן לעשות בכסף. הראשון, להוריד את נטל החוב של ישראל, העומד על כ-600 מיליארד שקל. המשבר העולמי האחרון הוכיח, שנטל החוב הוא שקבע את עמידותה של כל מדינה מול רוחות המשבר. מה גם שמצבנו הביטחוני המיוחד מחייב חוב נמוך יותר.

המלצה שנייה היא להשתמש בכסף כדי להוריד את נטל המסים הכבד. כי ברגע שנקבל כמה מיליארדי שקלים מהגז ניתן יהיה להוריד את גובה המס בדיוק באותם סכומים. זה יוביל לצמיחה מהירה ולעתיד טוב יותר, גם לילדינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו