בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספי הנדלר | הג'וב האיטלקי

תגובות

"השמאל, כפי שתמיד עשה, מצייר את היריב כשטן ומנסה להדיח אותו. כך הם עושים גם אתי, בסיוע הפרקליטות והקרובים אליה. הם סבורים שאני מכשול שממנו יש להיפטר כדי להגיע לשלטון. אני חושש שהם לעולם לא ישתנו".

אלה הם ציטוטים (כמעט) מדויקים של פוליטיקאי החש נרדף ויורה לכל עבר. פוליטיקאי המשוכנע שדינו נגזר לא על ידי הציבור, כי אם על ידי אליטה סגורה של השמאל, ששמה לה למטרה להדיחו ויהי מה. מיהו אותו "נרדף"? אין מדובר בשר החוץ אביגדור ליברמן, כי אם בסילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה. תרגמו את השורות האלה לאיטלקית, החליפו את המלה "השמאל" במלה החביבה ביותר על המנהיג האיטלקי, "הקומוניסטים", ותקבלו את נוסח ההתקפה המדויק של ברלוסקוני על הפרקליטות הקמה עליו, לשיטתו, לכלותו. הוא אמר את הדברים הבוטים הללו כמה ימים לפני שבית המשפט לחוקה בארצו פסק בעניין החסינות הגורפת שהעניק לו הפרלמנט, שבו הוא נהנה מרוב.

לחסינות זקוק ברלוסקוני, כדי להבטיח שלא יוטרד על ידי שורת ההליכים הפליליים והאזרחיים המתנהלים נגדו. בעבורו אין מדובר בהליך תקין אלא במסע צלב של אויביו, שכשלו בזירה הפוליטית ומנסים להדיחו בסיועה של הרשות השופטת. בלי להיכנס לגופן של טענות, ברור שהעימות באיטליה חרג מזמן מגבולות הזירה הפוליטית הצרה. השאלה היא לא אם ברלוסקוני יזכה (שוב) בבחירות, אלא אם התסבוכת המשפטית תביא להפסקת כהונתו. בשמאל האיטלקי יש רבים שנואשו מלהמתין לפסק דינו של הבוחר ומעדיפים פסק דין נחרץ של בית המשפט.

בישראל 2011 הדברים, למרבה הצער, אינם כה שונים. החקירה המסועפת ורבת השנים בעניינו של שר החוץ ליברמן ממתינה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. מחוץ ללשכתו של יהודה וינשטיין ממתינים רבים, כשהם כוססים ציפורניים. קואליציה אנטי איווטית שכזאת, מהליכוד דרך העבודה ועד לשורות השמאל. כולם ממתינים לשחרר אנחת רווחה אם וכאשר יואשם שר החוץ בפלילים.

אלא ש"אישום אקס מכינה" הוא פתרון רע לגל הליברמני העכור ששוטף את ישראל. פתרון אומלל ובמובנים רבים גם אנטי דמוקרטי. את "הג'וב האיטלקי" הזה אסור להטיל על וינשטיין. ברור מאליו, שאם החשדות נגד ליברמן מבוססים דיים על היועץ המשפטי, בכפוף לשימוע, להגיש כתב אישום. אז יבוא בית המשפט ויפסוק על סמך חומר הראיות והעדויות שתישמענה בפניו. אבל הרצון להביא לפתרון "בעיית ליברמן" הודות להחלטה משפטית הוא זריית חול בעיני הציבור. עם הדעות של ליברמן יש להתמודד בזירה הפוליטית. ראש הממשלה, שרי הליכוד והעבודה, כמו גם חברי הכנסת של קדימה, כשלו בכך עד כה כישלון חרוץ. ליברמן מציע והם מצביעים. איווט מדבר והם מגמגמים. שר החוץ תוקף והם שותקים. תקוות השווא, כי היועץ יסלק את ליברמן משולחן הממשלה ובכך ייעלם הליברמניזם היא עוד הזיה מסוכנת של מי שמבקשים להתנער, שוב, מאחריות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו