בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי מלמן | ישראל כבר תקפה

תגובות

ישראל לא תתקוף באיראן. לפחות לא בשנים הקרובות. היא לא תתקוף בראש ובראשונה משום שארה"ב מתנגדת לכך. ישראל מעולם לא נקטה מהלך עצמאי בסוגיות אסטרטגיות בעלות משמעות גלובלית בלי שתתאם או תתייעץ קודם לכן עם בעלת בריתה, או לפחות בלי שתגיע למסקנה שהמהלך יתקבל בברכה בוושינגטון. ישראל לא תתקוף באיראן משום שהנהגתה חלוקה בנושא זה, ומרבית מקבלי ההחלטות בדרג המבצעי ובדרג המדיני, אפילו שר החוץ אביגדור ליברמן, חוששים מהרפתקנות הרת אסון.

ישראל לא תתקוף כי משמעות הדבר שאיראן, החיזבאללה ולא מן הנמנע גם החמאס (הסיכוי להצטרפות סוריה קטן יותר), יגיבו בירי טילים מסיבי על מרכזי אוכלוסייה ועל אתרים אסטרטגיים, כולל הכור בדימונה, תחנות כוח, בסיסים צבאיים ושדות תעופה.

ויש עוד סיבה שמתבהרת בהדרגה ושמחזקת את ההערכה שבשנים הקרובות לא צפויה מתקפה של ישראל על אתרי הגרעין ומערכות תומכות של איראן (הגנה אווירית, תקשורת, בקרה ושליטה). התקפה כזאת מיותרת. מי שייתר אותה, לפי פרסומים זרים, היה המודיעין הישראלי בשיתוף פעולה עם המודיעין האמריקאי.

זה כמה חודשים מנסים מומחים ברחבי העולם להבין מדוע יש עיכובים בתוכנית הגרעין של איראן. עיכובים אלה מתבטאים בעיקר בהשבתה חלקית של הסרכזות בנאתנז. לאיראן היו שם, עד לפני כשנה וחצי, כ-10,000 סרכזות פעילות. עתה, לפי דו"חות הפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רק כ-4,000 מהן מסתובבות. הסרכזות מדגם 1-P מיושנות מאוד ונוטות להינזק. להפעלתן דרוש כוח אדם טכני מעולה. אפילו מומחים אמריקאים, כך לפי ה"ניו יורק טיימס", שניסו ללמוד את מנגנון הסרכזות, נתקלו בקשיים.

מי שכן הצליחו, לפי אותה ידיעה מאתמול, היו צוותים של מומחי הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל והמודיעין הישראלי. הם הקימו בכור בדימונה אתר המדמה את המתקן בנאתנז ולמדו בו כיצד פועלות הסרכזות. הלימוד הזה איפשר למומחי ההיי-טק של המודיעין הישראלי לחבר את התוכנה המשוכללת שזכתה לכינוי "תולעת סטוקסנט" ולהחדירה למערכות הבקרה וההפעלה של המפעל בנאתנז. התולעת חדרה למחשבים, השתלטה על מערכות ההפעלה מתוצרת סימנס הגרמנית, וגרמה לנזקים כבדים ביותר לסרכזות, עד כדי השבתתן והוצאת חלק מהן מכלל פעולה.

יש מחלוקת באשר למידת הנזק שנגרמה לתוכנית הגרעין של טהראן מחדירת התולעת ומחבלות אחרות המיוחסות לקהילות המודיעין במערב כולל ישראל - למשל הקמת חברות קש שמכרו לאיראן ציוד פגום. מאיר דגן שפרש לאחרונה מראשות המוסד, וששמו נקשר כאחראי יותר מכל אחד אחר לחבלות אלה, יכול היה להודיע בגאווה שיכולתה של איראן לייצר נשק גרעיני הוסגה לאחור, ולא תתממש לפני 2015.

יהיה משך הדחייה אשר יהיה, ברור שהוא מעניקה מרווח נשימה לישראל ולמערב. מומחים לחקר ביצועים בארצות הברית ובאירופה העריכו, על סמך היכרות עם יכולות חיל האוויר, כי התקיפה המוצלחת ביותר היתה מעכבת את התוכנית של איראן בשלוש שנים לכל היותר וזאת, בלי לדבר על מספר הטייסים שלא היו חוזרים מן המשימה. הפעילות המודיעינית המיוחסת לישראל השיגה את הארכה הזאת בלי נפגעים ובלי הסתבכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו