בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוריאל ספריאל | מדוע נשרף הכרמל

תגובות

השיח הציבורי על השריפה בכרמל ממוקד בכיבוי ובשיקום, בעוד הדיון בממשק (תכנון וניהול) היער לפני השריפה מוזנח. אך שיקום ללא שינוי ממשק לא ישחזר את היער, אלא רק את השריפה.

לאחר השריפה בכרמל ב-1989 התבקשה "הוועדה המקצועית לשיקום ופיתוח הכרמל" להמליץ לממשלת ישראל "על צורת ממשק שתעזור למניעת שריפות בעתיד". שנה קודם הוקמה בארצות הברית ועדה דומה, בעקבות שריפת הגן הלאומי ילוסטון. שתי הוועדות הכירו בשריפות כרכיב באקולוגיה של היער, בין אם הוצתו באופן טבעי (ברקים) ובין אם בידי אדם, מכיוון שהן מעודדות התחדשות מגדמים ושורשים, הפצת זרעים ונביטתם. כך, לא רק שהיער משתקם מעצמו אלא שדווקא אטיות השיקום מביאה לבלימת השריפה הבאה. היא נעצרת כאשר היא מגיעה לשטחי יער שתהליך שיקומם לא הסתיים, ולכן דליקותם נמוכה.

שריפות עוקבות יוצרות פסיפס כתמים של אזורים שנשרפו זה עתה, המתפקדים כחיץ שבולם התפשטות שריפה שתפרוץ בכתמים שהשתקמו לאחר שנשרפו בעבר הרחוק. היער הוא אפוא כ"סנה בוער ואיננו אוכל" - מערך כתמים בדרגות שונות של השתקמות שלאחר שריפה. לכך תורמות גם חיות בר או מקנה: אלה הניזונות מעשבים ומשיחים מקטינות את דליקותה של "קומת הקרקע" של היער, ואלה המלחכות ענפי עצים מונעות את התפשטות אש ל"קומות העליונות". כך האש ובעלי החיים חוברים לביצוע ממשק טבעי של "חיים בשלום" עם "אש קטנה".

"האש הגדולה" בילוסטון ובכרמל לא השתוללה בגין כשל בממשק הטבעי, אלא בשל הקונצפציה שכל שריפת יער גורמת נזק, ולכן יש לכבותה. התוצאה - פסיפס כתמי היער השונים במידת דליקותם הוחלף ביער אחיד שדליקותו גבוהה. הקונצפציה שרעיית מקנה אף היא גורמת נזק, שכנגדה הוצב חזון חי-בר שיתרום ליער תחליף למינים שרעייתם היוותה ממשק טבעי טרם נכחדו, תרמה אף היא לכשל. ומשניצתו השריפות הגדולות, לא המערכת האקולוגית ולא המערכת האנושית יכלו להן.

המלצות שתי הוועדות עדיין רלוונטיות. לפיהן, שמירת היער אינה שמירה על עצמים טבעיים, אלא שמירה על תהליכים טבעיים. הואיל ו"לא ניתן למנוע לחלוטין שריפת יער כל זמן שהוא קיים", הרי שבמקום לשקם עצמים, כלומר לנטוע, יש לשמר תהליך טבעי: "הדרך העיקרית להגנת הכרמל בפני שריפות קשות בעתיד היא ממשק הצומח במטרה להקטין את דליקותו". זאת באמצעות "ריכוז מאמצים להקטנת דליקות הצומח באזורי חיץ מוגדרים, ולא לפזרם בכל שטח היער. בפרוץ שריפה תפחת עוצמתה ומהירות התפשטותה במעבר מהיער הצפוף לאזורי החיץ הפחות דליק, ושם תיבלם באמצעים הקיימים".

לאמור, לא נלחמים בשריפה במקום פריצתה, אלא חוסמים אותה בהגיעה לאזורי החיץ שאותם, ולא את כל היער, מתחזקים ברעיית מקנה, דילול וגיזום. לסיכום: "מטרת הממשק שאחר השריפה אינה שחזור המצב שלפני השריפה" (ועדת ילוסטון), ו"שיקום יערות הכרמל שנשרפו צריך להתבסס על עיצוב וטיפוח ההתחדשות הטבעית" (ועדת הכרמל). ומכאן - "אין הצדקה להשקיע בנטיעה - המשאבים דרושים לפתרון הבעיות האמיתיות". ולצד הנטיעות הטקסיות, ראוי הציבור למידע מעודכן על הצרכים האמיתיים של שיקום הכרמל.

האם המלצות שריפת 1989 היו מונעות את שריפת 2010? תכנון הכרמל כ"שמורה ביוספרית" מימש אחת מהן. אך אילו היה הכרמל לא רק מתוכנן כשמורה ביוספרית אלא גם מתפקד ככזו, היו תושבי הכרמל עצמם הנהנים העיקריים מהנכס שהטבע הפקיד בידיהם, ולכן גם דואגים לביצוע ההמלצות ולמימוש הממשק, מה שהיה מייתר היחלצויות, שלהם ושל המדינה, למבצעי כיבוי יקרים ולא יעילים.

האקולוג פרופ' (אמריטוס) ספריאל הוא יו"ר ועדת אדם וביוספרה של אונסק"ו ישראל. בעבר היה יו"ר "הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל", שהוקמה לאחר השריפה ב-1989

הכרמל לאחר השריפה. במקום לשקם עצים, כלומר לנטוע, יש לשמר תהליך טבעי




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו