בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | מתמחה בהפסדים

תגובות

תהליך הדעיכה הארוך והכואב שעוברת התעשייה הצבאית (תעש) כבר שנים, ראוי שישמש תמרור חשוב לכל ניאו-סוציאליסט שנלחם נגד הפרטה ובעד הלאמה. בעוד שבועיים ייחתך גורלה של תעש. האם תיסגר? האם תימכר? האם תמוזג בתוך חברה ממשלתית אחרת?

מדובר בחברה ממשלתית שמייצרת מוצרים בתחום הביטחוני, אך התמחותה המיוחדת היא הפסדים. היא מצליחה להפסיד כבר 11! שנים ברציפות. כל חברה אחרת במגזר הפרטי היתה פושטת רגל כבר מזמן, אבל תעש שורדת בזכות הכיסים העמוקים של משלמי המסים - שמעבירים לה מיליארדים - בלי שהם יודעים על כך אפילו.

תעש סובלת כל חייה מעודף ענק בכוח אדם ומתנאי שכר מפליגים, שאינם מבוססים על תפוקה או רווח. ב-1987 היא העסיקה מספר דמיוני של 14 אלף עובדים, ומאז ועד היום מממנת לה הממשלה "תוכניות הבראה" לרוב, שאינן אלא העברת מיליארדים לטובת תנאי פרישה ופנסיה מפליגים. עד כה העניקה לה המדינה כשבעה מיליארד שקל. אך גם היום, עם 3,200 עובדים, היא ממשיכה להפסיד; את 2009 היא סיימה בהפסד עתק של 250 מיליון שקל.

באוגוסט 2005 החליטה הממשלה להיפטר ממנה סוף סוף. הוחלט למזג כמה פעילויות שלה בתוך רפא"ל (חברה ממשלתית) ולהפריט כמה פעילויות אחרות. כעשרה גופים עסקיים פרטיים הביעו התעניינות בחברה, ובהם אלביט ומספנות ישראל. אבל התעשייה האווירית (חברה ממשלתית) התנגדה לעסקה עם רפא"ל, ועובדי תעש לא רצו בשום הפרטה. עופר עיני תמך בעובדים וכך גם אהוד ברק, מה שהביא לטרפוד העסקה. תעש המשיכה לדמם. ב-2005 היה שוויה 300 מיליון דולר, אך היום, עם התגברות ההפסדים, היא שווה לא יותר מאפס עגול אחד - וגם זה במקרה הטוב.

כל המצב העגום הזה לא עושה רושם מיוחד על עובדי תעש. הם דורשים גם היום מיליארד שקל מהממשלה, כדי לממן פרישה לפנסיה של 950 עובדים, וכן רשת ביטחון למימון פרישה אפשרית של עוד מאות עובדים, למקרה שבו המעסיק החדש (הפרטי או הממשלתי) ירצה לייעל ולפטר.

הוויכוח עכשיו הוא האם תעש תמוזג בתוך רפא"ל או התעשייה האווירית, או תופרט. לשם כך ראוי לזכור, שחברה ממשלתית מתנהלת רע ברוב המקרים. המטרה של מנהליה איננה התייעלות והשגת רווח. הם מתרכזים בהגדלת נפח המכירות, בהגדלת מספר העובדים ובשיפור תנאי שכרם. ההנהלה יודעת שככל שמספר העובדים יגדל, כך יגדל כוחה ויהיה קשה יותר לסגור את המפעל. לכן רווח שתציג חברה ממשלתית יהיה תמיד סמלי, בגבולות השגיאה הססטיסטית, וזה במקרה שהיא מצליחה לא להפסיד.

לעומת זאת, הנהלה של חברה פרטית מתמקדת ברווח. המנהלים יודעים, שבלי רווח לא יוכלו לצבור הון עצמי ולכן לא יוכלו גם ליטול הלוואות - ואז לא יוכלו להשקיע, להתרחב ולצמוח. לכן מנהלים בחברה פרטית דואגים להתייעלות, לחיסכון, לפריצה לשווקים חדשים - והתוצאה הסופית היא תועלת למשק כולו.

לפיכך אין זה חשוב כלל באיזה מחיר תימכר תעש. זה רק חלק קטן מהרווח הטמון בהפרטה. העיקר הוא התועלת הגדולה למשק לאורך שנים, מעצם המעבר לשוק פרטי. ראו, למשל, את הפיתוח האדיר, הצמיחה, הגידול ביצוא והעסקת עוד אלפי עובדים באופן ישיר ועקיף - שנוצרו עקב הפרטת כי"ל. או את המהפיכה שעבר מפעל "מגן" (לנשק קל), שנמכר ב-2005 לסמי קצב, ונהפך ממפעל מפסיד וגירעוני למפעל מרוויח ומצליח.

וזה בדיוק מה שיקרה לתעשייה הצבאית, אם במקום להעביר את מחלותיה לעוד מפעל ממשלתי (רפא"ל או התעשייה האווירית) היא תופרט באופן מלא בתהליך שקוף של מכרז פתוח לכל. במקרה כזה כולנו נרוויח; התקציב ייפרד מעול כבד, הזוכה הפרטי יעלה את המפעל על פסי התייעלות ורווח, והציבור כולו ייהנה מעוד תעסוקה ומעוד פיתוח וצמיחה.

רק הניאו-סוציאליסטים ירטנו ויכעסו. הפרטה היא בשבילם דגל אדום, שיא הרוע ולוז הרשע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו