בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודה בן מאיר | פיינשמקרים עליך ישראל

תגובות

חז"ל אמרו שיש אדם הקונה את עולמו בשעה אחת ויש המאבד את עולמו בשעה אחת. לאביגדור ליברמן ניתנה הזדמנות פז לקנות את עולמו בזירה הפוליטית הישראלית. מי שעמד בראש מפלגה לא גדולה התמנה לשר החוץ של מדינת ישראל ונכנס לנעליהם של משה שרת, גולדה מאיר, אבא אבן, משה דיין וייבדלו לחיים - שמעון פרס ויצחק שמיר.

כותב שורות אלה מאמין שצריך לתת לכל אדם, ובוודאי כאשר הוא נכנס לתפקיד כה אחראי, אשראי - צ'אנס הוגן להוכיח את עצמו. הוא זכאי ליהנות לא רק מחזקת החפות אלא גם מחזקת הכשרות. ואכן, כתבתי אז בעיתון זה מאמר תחת הכותרת: "הוא לא גזען והוא לא פשיסט", וזאת על אף שחלקתי על דרכו ועל חלק גדול מעמדותיו.

לצערי הרב, ליברמן הוכיח שהוא לא היה ראוי לאותו אשראי. לא ציפינו שישנה את דעותיו, כן ציפינו שהוא יתנהג בצורה ממלכתית ואחראית, כראוי למשרה שבה הוא נושא, וכפי שנוהג חבר מפלגתו - השר לביטחון פנים. היו מי שקיוו, כי מינויו למשרה כה רמה עם אחריות כה גדולה יגרום לו להיהפך מפוליטיקאי המחפש אחר קולות למנהיג בעל שיעור קומה לאומי. כגודל הציפיות כך עומק האכזבה.

המעידה הראשונה היתה הופעתו השערורייתית בעצרת האו"ם. מי שדובר בשמה של ישראל בפתיחת העצרת - בין אם זה ראש הממשלה, שר החוץ או מ"מ השגריר - חייב להציג את עמדותיה המוצהרות של ממשלת ישראל ולא את משנתו הפרטית. ליברמן ביזה את מדינת ישראל והציג אותה כמדינה נחשלת למחצה.

הופעתו בכנס השגרירים היתה הפגנה בוטה של חוסר ממלכתיות. שר החוץ זכאי להציג עמדות החולקות על מדיניותו של ראש הממשלה שלו, אם כי זה איננו דבר רצוי. ואולם, המקום להצגתן, אם בכלל, הוא בישיבת של ישראל ביתנו או בדיון בכנסת, כאשר הוא מדבר בשם סיעתו; בוודאי לא במפגש של שגרירי ישראל, האמורים לחזור למקומות כהונתם ולהציג בקול אחיד ובהיר את עמדות ישראל. נאום הקטרוג של ליברמן על מדיניותו של ראש הממשלה שבה הוא מכהן היה ביזיון.

עולה על הכל מופע האימים שלו בשבוע שעבר, שבו האשים באופן גורף את כל ארגוני זכויות האדם בישראל בחתירה נגד המדינה וצה"ל ובסיוע לטרור, וקבע, כי גם עיתון "הארץ" הוא "סייען טרור". אכן, יש ארגונים מסוימים בישראל שחצו קווים אדומים וחרגו מן המותר במדינה דמוקרטית, ובהם צריכה לטפל המערכת המשפטית. אבל מכאן ועד להאשמה גורפת בסגנון בוטה ומסית בעליל - הדרך רחוקה. זה באמת מקארתיזם. ליברמן אולי אינו גזען או פשיסט, אבל הוא פלגן, דמגוג ופופוליסט - וזה לא פחות גרוע.

לאנשי הליכוד שאותם כינה פיינשמקרים, או בעברית צחה יפי נפש - אני מציע לא להתרגש. כל מטרתה של היהדות היא לחנך את האדם להיות יפה נפש, וזו גם מהותה של תורת ישראל, ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". בסופו של יום, העם האמריקאי דחה את הסנטור מקארתי ושלח אותו הביתה בבושת פנים. אם ליברמן ימשיך בדרכו, זה יהיה גם גורלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו