בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אריק כרמון | פרלמנט ללא מצפן

תגובות

בט"ו בשבט, יום חגה ה-62, שלוחה ברכת אוהב ודואג לכנסת ישראל. עם זאת, מבט נטול פניות מגלה שהפרלמנטריזם הישראלי מדשדש בדרך חתחתים המאיימת על עצם קיומו. בעוד הדמוקרטיות החברות ב-OECD צועדות בכיוון אחד, הכנסת שלנו צועדת בכיוון ההפוך.

הנה כמה דוגמאות: רוב הצעות החוק בפרלמנטים של דמוקרטיות הן הצעות ממשלתיות, והמחוקקים משביחים אותן עד אישורן הסופי. היחס בין חקיקה ממשלתית לחקיקה פרטית עומד על 9:1, ולכל היותר 8:2. בישראל, שיעור הצעות החוק הפרטיות הוא 95%. בשנים 1999-2009 הוגשו בישראל כ-13 אלף הצעות חוק פרטיות; מתוכן אושרו רק 5%. סך כל הצעות החוק הפרטיות בעשרה פרלמנטים באותה תקופה - ובהם אוסטריה, בריטניה, דנמרק, הולנד ופינלנד - עומד על פחות ממחצית (5,643). בישראל מכהן חבר כנסת מן הקואליציה בארבע עד שש ועדות, ואילו במרבית מדינות OECD, הממוצע הוא חברות בוועדה אחת, או שתיים לכל היותר. מיותר לפרט את ההשלכות הנובעות מכך על איכות החקיקה והחוקים.

יתר על כן, התפקיד הנוסף המוטל על הפרלמנט - פיקוח על הרשות המבצעת - לוקה בישראל בחסרים ההולכים מתרבים. תהליך חקיקת חוק התקציב בכנסת הוא העדות הבולטת ביותר לרפיסות הפיקוח. דרכי הטיפול בתקציב המדינה אצלנו שונות מהמקובל בדמוקרטיות אחרות: ראשית, חוק ההסדרים הוא תופעה ישראלית חריגה. שנית, מספר הסעיפים בחוק התקציב עולה על 7,000, לעומת מדינות OECD, שבהן מספר הסעיפים נע בין 600 ל-900. ושלישית, לרשותם של בתי מחוקקים מתפקדים כראוי עומד סגל מקצועי של עשרות אנשים. אצלנו עומד לרשות ועדת הכספים יועץ כלכלי יחיד, ועוד אנשים ספורים.

ביקורת המדינה, הזרוע הארוכה של הפרלמנט, ממלאת במדינות מתוקנות את תפקידה. אצלנו בעיות מבניות מונעות מהכנסת למלא את פונקציית הביקורת כראוי, והריק שנוצר איפשר פעילות תוקפנית, ולא תמיד מרוסנת, של מבקר המדינה. לכך מיתוסף מספר הפניות העצום של חברי כנסת להתערבות של בית המשפט העליון בנושאים המונחים על שולחנם של המחוקקים, המעיד על מגמת המשפטיזציה הבעייתית של הפוליטיקה הישראלית.

לא זו אף זו. בהשוואה לדמוקרטיות בסדר הגודל של ישראל, הפרלמנט שלנו הוא הקטן ביותר, כאשר בוחנים את היחס בין מספר חברי הכנסת למספר הבוחרים. זה קורה שעה שסדר היום הציבורי והפוליטי בישראל הוא העמוס ביותר מכל הדמוקרטיות הקיימות. היחס בין מספר חברי הכנסת למספר הבוחרים הוא 1:60,000; לעומת זאת, בפורטוגל יש 230 חברי פרלמנט ביחס של 1:46,000; בשווייץ: 200 חברים ביחס של 1:38,000; בדנמרק: 179 חברים ביחס של 1:30,000.

התמונה העולה מהתיאור החלקי הזה חייבת להדאיג את מגיני הפרלמנטריזם בישראל. פגיעותה של הכנסת היא תוצר של תהליך ממושך, והיא משמשת קרקע פורייה לתופעות ולתהליכים שיחדיו מציבים תמרור אזהרה לגבי עתידה של הדמוקרטיה בישראל: אשכול של החלטות והצעות חקיקה בכנסת הנוכחית שהמשותף להן הוא פגיעה חסרת תקדים בזכויות אדם; התנהלות פוליטית אנוכית של ראשי המפלגות, המונעת על ידי רצון אחד ויחיד - לנצח בבחירות הבאות; תופעות של כוחנות פוליטית ושל דמוניזציה ברטוריקה שבשימוש הפוליטיקאים והפניית עורף גוברת של הציבור לפוליטיקה. כל אלה חוברים ביחד לאיום הגדול - המרת הממשל הפרלמנטרי בממשל ריכוזי, בין שייקרא "משטר נשיאותי", בין שייקרא "דגמים חדשים של בחירה ישירה" ובין שייקרא בכל כינוי אחר. לכל הדגמים הריכוזיים יש משמעות אחת בלבד: פוטיניזציה של הדמוקרטיה הישראלית.

את תחלואי המשטר הפרלמנטרי הישראלי והכנסת אי אפשר לתקן באבחה אחת. הבראת התחלואים מורכבת מאינספור פרטים שיישומם דורש בקרה, זהירות ואורך רוח, אבל גם תעוזה. מתווה השיפורים הנדרש יכול להסתמך על הדוגמאות של הדמוקרטיות הפרלמנטריות במדינות OECD. להלן דוגמאות אחדות מתוך מכלול הפרטים שישלימו את תהליך ההבראה: הקמת ועדת חוקה, בנפרד מוועדת חוק ומשפט. תפקידה יהיה לקדם את כינונה של חוקה לישראל, החשובה לקביעת דפוס של כללי משחק דמוקרטיים בסיסיים; צמצום מספר שרי הממשלה ל-18; יישום רפורמה מבנית מעמיקה שתכלול הגדלת מספר חברי הכנסת ושילוב רכיב אזורי בשיטת הבחירות; מתן עדיפות לדיון בהצעות חוק ממשלתיות; ביטול חוק ההסדרים; הקמת ועדת תקציב, בנפרד מוועדת הכספים.

מי ייתן וביום חגה ה-72 תברך כנסת ישראל, ויחד עמה אזרחי המדינה, על השלמת הרפורמות הכל כך חיוניות להמשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית.

ד"ר כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו