בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | לקנות שלטון בכסף

תגובות

לאחר שפירק והרס את מפלגת העבודה אמרו רבים על אהוד ברק, שאין לו עמוד שדרה, שהוא חסר עקרונות, שהוא אופורטוניסט חסר גבולות. אבל בעצם, עם עור עבה כמו שיש לו, מי צריך עמוד שדרה?

ברק הוא דג קר. שום דבר לא מזיז לו. הוא לא מתרגש מדברי ביקורת, ואינו מעריך את דעתו של איש. עכשיו הוא ימשיך בדרכו העקלקלה, בחצי-חיוך הרגיל, מדושן מעונג, מצפצף על כולם - כשהוא כבר מתכנן את נסיעתו הבאה לחו"ל, שם יתגורר בסוויטה מפוארת וייהנה מהכבוד השמור לשר ביטחון ישראלי.

בכל תחום שנגע בו כפוליטיקאי השאיר ברק אחריו אדמה חרוכה. את הנזק הגדול ביותר גרם לתהליך השלום. זה קרה ביולי 2000, עם סיום ועידת קמפ-דייוויד, כאשר כינס מסיבת עיתונאים והודיע ש"אין פרטנר". הוא הצביע על יאסר ערפאת כאשם היחיד בפיצוץ השיחות, בעוד הוא עצמו רוחץ בניקיון כפיו. אחר כך המשיך במלאכת ההתנחלויות, עד שפרצה האינתיפאדה השנייה והרחיקה עוד את סיכויי השלום.

ה"אין פרטנר" של ברק היה נעיצת סכין בגב מחנה השלום; כי אם יו"ר מפלגת העבודה אומר שאין עם מי לדבר, מה לנו כי נלין על הליכוד ואביגדור ליברמן?

ברק החמיץ גם את השלום עם סוריה. בינואר 2000 ניהל שיחות שלום מתקדמות עם שר החוץ הסורי, פארוק א-שרע, אך ברח ברגע האחרון מחתימה על הסכם כי התברר לו מסקרים, שהציבור אינו אוהב את הוויתור על רמת הגולן. זו התנהגות של איש קטן, שאיננו מנהיג, המסתכל רק על כיסאו ועל טובתו האישית.

גם בתחום החברתי גרם ברק נזק גדול. הוא הכניס את ש"ס לממשלה ב-99' כשציבור בוחריו זועק בקול "רק לא ש"ס". לפני הבחירות הבטיח "שירות צבאי לכל", אך מיד אחריהן העניק לחרדים את חוק טל, שפילג את העם לשניים: אלה שמשרתים ומסכנים את חייהם ואלה שעושים צחוק מהם. זו התרומה שלו לחברה: חיזוק הפרזיטים.

בתחום הכלכלי נהג ברק לדרוש, בכל פעם מחדש, את הגדלת התקציב והרחבת הגירעון. אם היו מקשיבים לו, היינו שוקעים במשבר כבד. הטקטיקה שלו היתה פשוטה: לדרוש תוספות תקציב ל"מטרות חברתיות" כדי לזכות לכותרות מפרגנות, אך בסופו של תהליך לקבל תקציבים גדולים לצה"ל, וכל זאת כשהוא יודע שהתוספות הללו יגרמו לקיצוצים ברווחה ובחברה.

אבל את הנזק הגדול ביותר גרם ברק בתחום המוסרי. הוא היה התגלמות של הפוליטיקאי הציני, האומר דברים יפים אך מתנהג בדיוק להיפך. מיד לאחר הבחירות הבטיח "לשרת את העם באופוזיציה", לאחר שהשיג 13 מנדטים בלבד, אך כעבור יומיים הפר את הבטחתו למען וולוו, כבוד ויקר.

הקיבוצניק לשעבר, שגדל על ערכי צניעות וחיסכון, לא היה יכול להסתפק בחדר רגיל במלון חמישה כוכבים, אלא היה מוכרח להשתכן בסוויטה מלכותית ב"אינטר-קונטיננטל" בפאריס, במחיר של 20 אלף שקל ללילה - על חשבון משלם המסים. זו כנראה הנורמה של מי שמתגורר בדירה בשווי 20 מיליון שקל במגדלי אקירוב.

ולא נשכחה גם פרשת "טאורוס", החברה שהקימה ב-2008 אשתו, נילי פריאל, כדי לתווך בין משקיעים זרים למקבלי החלטות בכירים בישראל, וגם לא פרשת העובדת הזרה שניקתה את ביתו בניגוד לחוק.

מדי פעם שומעים על ראש מועצה מקומית שהועמד לדין בגין תפקיד זוטר שנתן למאן-דהו, אם זה יצביע בעבורו במועצה. אנו מוקיעים אותו על ש"קנה שלטון בכסף". אבל עסקת ברק-נתניהו היא שיא השיאים של "קניית שלטון בכסף". זה הרי הפירוש היחיד למתן ארבעה תפקידי שר לסיעה בת חמישה חברים.

עכשיו הם יהיו השרים הכי נאמנים לנתניהו. כל עתידם תלוי בו. ואם זו אינה עסקת שוחד שבגינה ראוי להעמיד לדין, מה כן?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו