בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון לוי | מהסיבות הלא נכונות

תגובות

אסור שיואב גלנט יהיה הרמטכ"ל הבא של צה"ל; זה עשוי אמנם לקרות, אבל מהסיבות הלא נכונות. פרשת גלנט רק מוכיחה באיזה ליקוי מאורות נמצאת החברה בישראל, נסערת מזוטות (יחסיות) ומעלימה עיניה מהעניינים החמורים באמת. כמה עשרות דונמים של אדמות טרשים מטרידים אותה הרבה יותר ממאות הרוגי שווא; חצאי אמיתות ושקרים לגבי כרם זיתים מקוממים אותה יותר משקרים לא-לבנים על זרחן לבן; וממדיו המפלצתיים של ארמון המפקד, מעוררים שערורייה יותר גדולה ממדי ההרס המפלצתי, שזרע אותו מפקד.

העיסוק בדרך המילוט של אחוזת יואב הפך לדרך המילוט שלנו מפני העיסוק בשאלות האמיתיות. הנה, מה יפינו, אנחנו נוהגים בקלה כבחמורה, אצלנו לא יהיה רמטכ"ל ששיקר לגבי תכניות הבינוי של ביתו, מפקד אוגדה ששיקר לגבי הטרקטורון הנהוג בידי בנו ומפקד עוצבה ששיקר לגבי נהיגתה של אשתו. מחטאיהם האחרים נתעלם.

התחקירים הנמרצים של העיתונות, התנועה הירוקה והשר מיכאל איתן ראויים לכל שבח. הטיפול בהם עד כה בידי מנגנוני אכיפת החוק מעורר הערכה. טוב שיש לנו אותם. אלא שהמצביא של "עופרת יצוקה" לא היה ראוי להיות רמטכ"ל מלכתחילה: בשל הרג השווא, בשל הרס השווא, בשל החשד לפשעי מלחמה, בשל הדוקטרינה המעוותת של אפס נפגעים בכל מחיר, בשל הפחדת השווא לפני המבצע על התחמשותו של החמאס, הנשק האיראני שזרם במנהרות ומטעני הנפץ שמחכים לצה"ל בכל מקום; בשל שקרי צה"ל ובשל רוח מפקדיו, ואפילו בשל הצגתה השקרית של ההתקפה הזאת כ"מלחמה", גלנט לא יכול ולא צריך להיות רמטכ"ל.

תרבות השקר לא התחילה עם גלנט וכמותה גם לא ההיטפלות לזוטות כדי לטשטש את העיקר. תא"ל משה (צ'יקו) תמיר, ששמו מוזכר עכשיו כדוגמה לחומרה בה נוהג הצבא במפקדיו הסוררים, גם הוא נענש מהסיבות הלא נכונות, מוליכות השולל: כמח"ט גולני הפגיזו חייליו פעמיים את השוק בג'נין והרגו כמה ילדים. תמיר נשפט משמעתית - וזוכה. כמפקד אוגדת עזה הוא היה אחראי למבצע "ענני סתיו", עוד אחד ממבצעי ההרג הנפסדים והמיותרים של צה"ל בעזה, שקטל את חייהם של כ-70 פלסטינים, ועל כך הוא כמובן לא הועמד לדין. תמיר נשפט ונענש בשל טרקטורון. גלנט נחקר עכשיו בשל בית. לא אלפי הבתים שנהרסו לשווא בפקודתו, אלא זה שהקים לעצמו בדרך מפוקפקת.

די היה לקרוא ביום שישי את תחקירה המצמרר של עמירה הס ב"הארץ", על נסיבות הריגתם של 26 בני משפחת סמוני בשכונת זייתון בעזה, במהלך "עופרת יצוקה" ("על מי ירה הקלע שעל הגג", 21.1.11). קראו על הרג מחלצי הפצועים, הריגתו של מי ששלף טלפון סלולרי מכיסו, הרג הצעיר הכבול, הרג הנסים על נפשותיהם, מות המדממים שהחיילים לא אפשרו לחלצם, ומעל לכל, שיגור הטילים על הבית שהיה למקום מקלט, בו הרגו החיילים 20 תושבים, ובהם נשים, ילדים ותינוקות.

האם מעשי הזוועה הללו יתומים מאחריות? האם מעשי הפשע הללו חפים מכל אשם? הרי יש אחראים להתנהלות הזאת של החיילים - אלוף הפיקוד הוא אולי הראשון שבהם. ואלוף הפיקוד היה כמובן מיודענו, גלנט. קידומו בתפקיד, למרות ואולי אפילו בזכות אחריותו למה שקרה בעזה, היא אמירה שערורייתית וחצופה הרבה יותר מקידומו למרות פרשת הנחלה.

שנתיים מלאו עכשיו למבצע "עופרת יצוקה". הוא מעולם לא עורר בישראל שום חשבון נפש. כלום. בעוד שבדעת הקהל בעולם הוא הפך לנקודת מפנה גורלית, המשיכה ישראל בשלה, אדישה לדיווחים, מכחישה את החקירות, שאננה לעדויות, כאילו לא קרו הדברים מעולם. אפשרות מינויו של מפקד ההתקפה הזאת לרמטכ"ל, ואפילו האפשרות שלא ימונה בשל ביתו, הם החטא האחרון של מבצע החטאים הנורא ההוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו