בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבי בקר | התשובה לגולדסטון

הזירה

תגובות

דו"ח ועדת טירקל הוא מסמך משפטי פורץ דרך לא רק מבחינת הפולמוס הבינלאומי ביחס לחוקיות פעולת ישראל נגד המשט לעזה, אלא במכלול הרחב והעקרוני יותר. הכוונה למאבק המתמשך, במסווה של טיעונים משפטיים משובשים, נגד הלגיטימיות של זכות ההגנה העצמית של ישראל מול איומים קיומיים וטרור חסר הבחנה.

זו הפעם הראשונה שוועדה משפטית ישראלית בדרג בכיר פרשה יריעה רחבה של טיעונים, שכדבריה מתווים דרך לעתיד בסוגיות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי. על מסקנות הוועדה חתומים גם שני המשקיפים הזרים, בעלי שם ויוקרה בתחום הדין הצבאי, וכן שני הפרופסורים מבריטניה ומגרמניה שסיפקו ייעוץ משפטי.

הדו"ח הזה מהווה נקודת מפנה במדיניות ארוכת שנים של הצטדקות חלקית, שתיקה או מבוכה לנוכח האשמות גורפות נגד ישראל וצה"ל, שעיקרן פגיעה בזכויות אדם ובמשפט ההומניטרי וביצוע פשעי מלחמה. גם בית המשפט העליון, בדונו כבג"ץ בנושאים ביטחוניים, נהג לצמצם את הוויכוח לפרשנות בסוגיות של הדין ההומניטרי שבהן הותקפה ישראל. למעשה, ניתן להשתמש בחלקים מדיוני ועדת טירקל כבתשובה לרבות מההאשמות המופיעות בדו"ח גולדסטון בכל הנוגע לזכות להגנה עצמית, פתיחה באש, מידתיות בתגובה, או בעיית הענישה הקולקטיבית.

בניתוח מפורט של האירוע, על היבטיו המדיניים, הצבאיים והמשפטיים, מספקת ועדת טירקל לא רק כתב הגנה לפעילות צה"ל והדרג המדיני, אלא גם משבחת את דרכי הפעולה "מול אלימות קשה ביותר שאותה לא צפו" בצה"ל. מעט הביקורת שמשתמעת מן הדו"ח מעצימה עוד את גישתם ההומנית של צה"ל ולוחמיו, בהדגישה את ההתייחסות הנאיבית-כמעט במאבק נגד חורשי הרעה האלימים שעל סיפון המרמרה.

הסגר, מסבירה הוועדה, "היה כדין ובהתאם לכללי המשפט הבינלאומי" וההשתלטות על האנשים שניסו לפרוץ אותו עלתה בקנה אחד עם הנסיבות המשפטיות המיוחדות של הפעולה לאכיפתו. זאת על פי תקדימים ועקרונות שהתגבשו בפרקטיקה לעצירת כלי שיט של גורמים עוינים.

רלוונטית מאוד לדיוני האו"ם וועדותיו, כמו גם לשיח המתמשך בין משפטנים על יישום עקרונות הדין ההומניטרי וזכויות אדם בסכסוך מול ממשלת החמאס בעזה, היא הקביעה החד-משמעית של ועדת טירקל, כי "העימות בין ישראל ובין רצועת עזה הוא עימות מזוין בינלאומי".

מול האשמות גולדסטון ואחרים לגבי אחריותה של ישראל לנעשה בעזה מציגה ועדת טירקל דעה הפוכה, המבוססת על ניתוח משפטי מלומד, וקובעת כי "השליטה האפקטיבית" של ישראל ברצועת עזה הסתיימה עם השלמת ההתנתקות". בכל זאת מטעימה הוועדה, כי "ישראל עומדת בחובות ההומניטריות המוטלות על הצד מטיל הסגר, ובהן איסור על הרעבת האוכלוסייה ועל מניעת אספקת אמצעים חיוניים.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק נהג לומר, כי במלחמה בטרור מוצאות את עצמן הדמוקרטיות במאבק שבו ידן האחת קשורה לאחור. קריאת דו"ח טירקל מלמדת, כי לא אחת עלולות ישראל, ודמוקרטיות אחרות, למצוא עצמן נאבקות בפעילות זדונית ואלימה במסווה של שליחות הומניטרית כששתי ידיהן קשורות לאחור.

ד"ר בקר מלמד בתוכנית לדיפלומטיה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, ומשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו