בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איתמר מן | להכיר בישראל כבמדינה רודפת

הזירה

תגובות

במדינת ישראל מתפתח כעת משטר, הרודף חלקים גדולים מהאוכלוסייה הנתונה תחת חסותו. פנייתם האחרונה של פעילים פוליטיים מסילוואן לאיחוד האירופי - בבקשה לקבל מקלט מדיני שם - היא למעשה דרישה להכרה סמלית בעובדה הזאת. במדינות מסוימות באירופה כבר מכירים באופן לא פורמלי בפליטים שיוצרת מדינת ישראל. כעת הגיע השלב שבו האיחוד האירופי צריך לעמוד מאחורי הכרה זו מבחינה פוליטית ולתת לה ביטוי פומבי.

הסיבה העיקרית שבעטיה פלסטינים זוכים בשנים האחרונות להגנה במדינות מסוימות באירופה נקראת במשפט הבינלאומי "אלימות בלתי מובחנת". הגנה על רקע זה ניתנת למי שנפלטו מאזורים שבהם מתחוללת מלחמה, והחזרתם למולדתם מהווה סכנה. היא מוענקת לקבוצות באופן זמני, "עד יעבור זעם". מדינת ישראל מעניקה כיום הגנה קבוצתית כזאת לפליטים הסודאנים והאריתריאים (אף כי היא מפירה באופן שיטתי את זכויותיהם לחירות ממעצר ולעבודה).

כך העניקה אירלנד ביולי 2009 מקלט לשלושה פלסטינים תושבי עזה - סאוסן מוחמד ושני בניה, עלי (5) ועומר (3). שר המשפטים האירי דרמוט אהרן נימק את החלטתו בטענה, שאם תחזור מוחמד לעזה היא תיחשף לשתי סכנות: ראשית, כאם חד הורית, המגדלת את ילדיה לבדה, היא עשויה ליפול קורבן לאלימות מצד פונדמנטליסטים מוסלמים; שנית, במבצע עופרת יצוקה הפעילה ישראל אלימות שאינה מבחינה בין אזרחים ללוחמים, ויש אפשרות ממשית שאלימות זו תתחדש ותפגע באשה ובילדיה.

מסיבות דומות גם יוון נמנעת מלגרש את הפליטים הפלסטינים הרבים, שהגיעו לשטחה מאז מבצע עופרת יצוקה. ואולם, בדומה ליחסה של ישראל כלפי הפליטים הסודאנים והאריתריאים - גם יוון איננה מעניקה לפליטים הפלסטינים "הגנה קבוצתית" מלאה. אמנם הם מוגנים ממעצר, אך הם אינם רשאים לעבוד ביוון. לאחרונה דווח בתקשורת היוונית, כי בשל מצבם הקשה הקימו הפליטים הפלסטינים ביוון אוהל מחאה מול בניין נציגות האו"ם באתונה ופתחו בשביתת רעב. במקום להכיר באופן רשמי בסכנות שאליהן חשופים תושבי עזה, שלחה יוון כוחות שיטור, שלפי הדיווח הפעילו אלימות כלפי המפגינים.

פנייתם של תושבי סילוואן לאיחוד האירופי אינה הולמת את הקריטריון הזה, של "אלימות בלתי מובחנת", שבמסגרתו, כאמור, זוכים בשנים האחרונות פלסטינים להגנה במדינות מסוימות באירופה. זאת מכיוון שתושבי סילוואן מבקשים הגנה אישית, וזו אינה מוענקת במשפט הבינלאומי לקורבנות מלחמה, אלא למי שנרדפים בשל זהותם הפוליטית. שורשיה של הגנה זו טמונים במשפט הבינלאומי של המאה ה-19, אז נתפשה כהבעת גינוי ודה-לגיטימציה מצד המדינה המעניקה מקלט כלפי המדינה שממנה הגיע מבקש המקלט, בשל יחסה לאזרחיה.

בתקופת המלחמה הקרה עשתה ארה"ב שימוש נרחב בהגנה הפוליטית הזאת במלחמת ההסברה שניהלה נגד ברית המועצות, ועד היום הגנה מעין זו מהווה הבעת גינוי כלפי המדינה הרודפת. בניגוד למתרחש במצב של מלחמה, אז חלה ההגנה מפני "אלימות בלתי מובחנת" - ההגנה האישית מהסוג השני משמעותה גינוי גלוי וחמור יחסית נגד המדינה, שממנה באים מבקשי המקלט, ותפישתה כמדינה הרודפת את תושביה.

האמת היא, שכבר זמן רב רודפת מדינת ישראל פעילים פוליטיים לא אלימים - הן בשטחים והן בתחומיה, תוך עצירתם ושלילת חירותם. המעצרים הללו בולטים במאבק הבלתי אלים נגד גדר ההפרדה ובשכונות מזרח ירושלים - בסילוואן ובשייח ג'ראח. מבחינה משפטית, מצדיקים המעצרים הללו מתן מקלט מדיני אישי. ואולם, הרדיפה נמשכת גם באמצעות מעשים שאין בהם שלילת חירות ממש, החל מאלימות יום-יומית מצד המשטרה והמתנחלים, שלה חשופות אוכלוסיות "בלתי רצויות", וכלה בוועדת החקירה החדשה של הכנסת נגד ארגוני זכויות האדם. מבחינה פוליטית, המדיניות המשותפת לכל הצעדים הללו מחייבת הוקעה וגינוי מצד מדינות העולם - בצורת הכרה אישית בפליטים שיוצרת ישראל.

כיום ברור יותר מאי פעם, שרק מעבר מהגנה לא פורמלית וחלקית על פליטי המשטר הישראלי להגנה מלאה ופומבית על פליטים פוליטיים - תבטא מחויבות דמוקרטית לשוויון אזרחי.

הכותב הוא דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל, ומנהל המדיניות של עמותת "אנו פליטים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו