בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורית גלילי צוקר | נתניהו, ברק והמלחמה הבאה

תגובות

ארבעה הסברים ניתנו בשבוע שחלף למהלך שבו פירק אהוד ברק את מפלגת העבודה וחבר לממשלת נתניהו עם מפלגת עצמאות החדשה. על פי הסבר אחד, נועד המהלך להאריך את תקופת ההישרדות הפוליטית של השניים, ומשמעותו סטגנציה מדינית עמוקה יותר משהיתה. לפי הסבר שני, דווקא ממשלה קומפקטית ונשלטת יותר תאפשר לשניים לקדם ביחד הסדר מדיני, בלי להיות נתונים לאיומי פרישה. לפי הסבר שלישי, יוכלו השניים להתפנות מהתחזוקה הפוליטית כדי לטפל באיום האמיתי - בלימת תוכנית הגרעין של איראן. לפי ההסבר הרביעי, גם למהלך כזה הם לא ייצאו בסופו של דבר, כי הם פחדנים וחסרי כושר החלטה.

בתחילת 2009 שימשתי יועצת אישית של אהוד ברק במערכת הבחירות. ייחודה של מערכת הבחירות ההיא היה שרובה המכריע התנהל בעת מבצע עופרת יצוקה. אחרי המבצע הסתבר למגינת לבם של מנהלי מטה הבחירות, שלום קיטל, שלי יחימוביץ' ואופיר פינס, שהמנדטים שקיווה ברק להרוויח מן המבצע לא נפלו בסופו של דבר בחיקה של מפלגת העבודה. התחושה היתה כי מטרות המבצע לא הושגו: ירי הקסאמים לא חדל וגלעד שליט נותר בשביו. תושבי הדרום, שבעיקר למענם נוסחה פקודת המבצע, שחטו בקלפי את מפלגת העבודה.

שלושה ימים לאחר שהתקבלו התוצאות המאכזבות, נפגשתי עם ברק. הגשתי לו מסמך שחשבתי על תכניו בלילה שבו נודעו התוצאות: המסמך פירט את התוכנית לכניסתה של העבודה לממשלת נתניהו. כל השאר זה היסטוריה. חלק חשוב לא פחות של הפגישה נוצל כדי לברר עם ברק עניין שנותר בעיני פתוח מתקופת עופרת יצוקה, ושלא ניתן היה לבדיקה בזמן הלחימה: מדוע לא התעקש על הפסקת המבצע לאחר שלושה ימים, אחרי שכבר בחן, כפי שפורסם, את האופציה הזו עם ברנאר קושנר, שר החוץ של צרפת אז.

בדיעבד ניתן לומר, לאחר דו"ח גולדסטון והנזקים הדיפלומטיים, המדיניים והתקשורתיים שנגרמו לנו מהתמשכות עופרת יצוקה, שיוזמת קושנר-ברק היתה היחידה שניתחה נכון את המצב וניבאה לפני כולם את השלכות ההסתבכות של ישראל אם תימשך הלחימה. המהלך של ברק הוצג אז כחתרנות תחת ראש הממשלה המכהן אהוד אולמרט. הרי פוליטית בסופו של דבר לא הרווחת כלום מן המבצע, שאלתי את ברק, נשארת עם אותו מספר המנדטים כפי שנחזו לך לפני תחילת המבצע. ברק הסביר כי כאשר צבא שועט למלחמה, לא ניתן כמעט בשום דרך לעצור אותו, והוא שהיה במלכוד: כששר ביטחון עוצר צבא הוא יכול להיחשב לא לויאלי למערכת שמתחתיו. הוא הוסיף שאולמרט, בעל עבר צבאי מקוצר, נתקף בפרץ אדרנלין מסוכן כאשר ניתן לו לפקד על מהלכים צבאיים, כפי שהתברר גם במלחמת לבנון השנייה.

אז אולי עם ברק ונתניהו השלום המיוחל לא בפתח, אבל נתניהו לא הוציא אותנו, כבר קדנציה שנייה, לשום מלחמה מיותרת, ולא הימר עד כה על הרפתקה צבאית מסוכנת. עדיף ראש ממשלה שבכותרות העיתונים הוא מהסס ופחדן, על פני ראש ממשלה פזיז ונמהר, או על יו"ר אופוזיציה ושרת החוץ דאז, ציפי לבני, שהתעקשה בפני בוחריה כי התנהלה כמו גבר שבגברים בחמ"ל של עופרת יצוקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו