בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אליה ליבוביץ | האומנם עם התנ"ך?

תגובות

על פי מסורת ארוכת שנים, בישיבות עוסקים רק מעט בתנ"ך. מקיימים מצוות קריאה בתורה ובהפטרה, אולם אין לימוד מסודר של פרקי הספר. כל המאמץ מופנה לגמרא וללימודי הלכה ומוסר. ראשי הישיבות שקיבעו את מסורת הלימוד הבינו כי אין ברכה בעיון מעמיק בתנ"ך במסגרת חינוך למשמעת של שולחן ערוך.

אחת הסיבות לכך היא שבתנ"ך יש התייחסות מועטה בלבד למצוות היום-יום שבהלכה. ישנם כמובן האיסורים והחיובים שמנוסחים בתורה עצמה, אולם הקשר שלהם לפרטי המצוות בספרות הפסיקה ההלכתית כמעט שאינו קיים. הקורפוס העיקרי של ההלכה האורתודוקסית הוא יצירה פוסט-תנ"כית (פרט לספרי עזרא ונחמיה). עיון מדוקדק ואמיתי בחייהם ובפועלם של גיבורי התנ"ך מגלה שאלה היו יהודים שאינם שומרי מצוות על פי כל קריטריון שהוא.

אולם הסכנה שיש בתנ"ך לעולם ההלכה והאמונה חמורה הרבה יותר לכך. בתורה ובספרי תנ"ך אחרים יש קטעים רבים, ואף ספרים שלמים, שבסאב-טקסט שלהם, לעתים כמעט בטקסט המפורש עצמו, יש ביטויים ברורים לתפישת עולם אתאיסטית. הסופר או הסופרים המקראיים של חלקים אלה, מביעים באמצעות סיפורת או שירה בשפה העברית של לפני אלפי שנים, אשר בהן "אלוהים" הוא כמובן מלת מפתח, רעיונות השוללים את קיומו, ותובנות ואידיאלים שהיום מכונים הומניסטיים וליברליים. בכך הקדים הסופר המקראי כמעט את כל תרבות העולם המערבי בדורות רבים מאוד.

כאלה הם למשל פרק א' ותחילת פרק ב' של ספר בראשית, וסיפור המבול בפרשת נח. גם סיפור התגלות אלוהים למשה בסנה הבוער באש, וכן עשרת הדיברות הם במשמעותם העמוקה הצהרות השוללות את קיומה של ישות טרנסצנדנטית. ביטוי כמעט מפורש לאתאיזם ניתן בפרקים אחדים בספר שופטים ובדרמה האדירה הכתובה ביד אמן בספר שמואל א', וכך גם בפרקים נוספים בתנ"ך. ספר תהלים הוא יוצא דופן קיצוני לכל הנאמר כאן (אם כי לא כולו), והוא אכן הספר הנקרא ביותר על ידי יהודים אורתודוקסים, וגם מהווה מקור השראה ליוצרי המוזיקה האמונית הנוצרית.

עיון רציני בתנ"ך, בעיקר על ידי צעירים אינטליגנטיים דוברי עברית, היה מגלה להם שבקריאה חסרת פניות מלכתחילה של הפרקים הנ"ל ואחרים, למושג אלוהים כפי שהסופר משתמש בו יש משמעות אנושית-חילונית לחלוטין, או מכל מקום אפשר לייחס זאת למושג. קריאה מרובה בתנ"ך אכן עלולה להביא קורא בעל מחשבה עצמאית לאפיקורסות ממש. עם זאת, כמובן שאי אפשר להכריז על התנ"ך כעל ספר אסור. המדיניות שאומצה על ידי דורות של יהודים היתה, ועודנה, התעלמות מן הספר הזה עד כמה שאפשר במסגרת ההלכה המחייבת מחד גיסא, ובנייתם של מחסומי פרשנויות חד-כיווניות, פיגום על גבי פיגום, מאידך גיסא.

רק בדורות האחרונים חוזרים דתיים לאומיים לעסוק בתנ"ך. הסיבה ברורה: התנ"ך הוא הקושאן שלהם על ארץ ישראל. אולם עדשות המשקפיים שבהם מצוידים רוב הקוראים הדתיים-לאומיים של התנ"ך מכוסות בדוק של לאומנות ואמונה שלא מאפשר להם לקרוא את מה שכתוב בספר. גם רוב העולם החילוני איננו מסוגל לקרוא ולהבין לעומק את הרעיונות המובעים בחלקים גדולים של הספר הגאוני הזה. זאת בגלל פרקי תנ"ך מרובים שאכן מבטאים אמונה ורעיונות אחרים, ובגלל אין סוף השכבות של הפרשנויות שהעטו עליו דורות של מאמינים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, שספר זה הקדים בהרבה את זמנם.

לרוב אזרחי ישראל יש יתרון על פני רוב אוכלוסי כדור הארץ, אולי היחיד, והוא, שהם עדיין יכולים לקרוא את התנ"ך בשפת המקור. רוב הישראלים אינם מנצלים את היתרון הזה. לילדיהם הם מוכרים תרגומים של פרקי תנ"ך אחדים, והמבוגרים עורכים עליו אולימפיאדות. אילו במקום זאת היו מנסים לקרוא מה באמת כתוב בו, ובזכות שליטתם בשפתו של הספר גם להבין אל נכון את המסרים העמוקים של פרקיו הרלוונטיים לימינו, ואולי, בנוסף, היו מנסים להפנים אותם במידת מה, ייתכן שמדינת ישראל היתה נראית קצת אחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו