בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | שידור חי, כריש מת

"רוק 30", יס קומדי, שבת, 18:15

תגובות

"לקפוץ את הכריש" (To jump the shark), הוא מושג אמריקאי שמתאר את הרגע בו סדרת טלוויזיה מאבדת כיוון ומתחילה להידרדר. מקור הביטוי הוא בפרק של "ימים מאושרים" בו פונזי מבצע תעלול נועז של קפיצה מעל כריש, בחופשה בלוס אנג'לס. הסדרה המשיכה לרוץ עוד שבע עונות אחרי אותו פרק אבל בין המבקרים קיימת הסכמה שהגימיק הזה מסמן את תחילת סופה של "ימים מאושרים" כסדרה בעלת ערך. גימיקים הם רגעים טובים לעצור ולבדוק אם סדרה איבדה את הקסם שלה. הרבה סדרות משדרות מצוקה באמצעות טריקים כמו ספיישל מוזיקלי, אינפלציה בהופעות אורח של ידוענים, שינוי בצוות השחקנים או פרק שמועבר בשידור ישיר. בדיוק כמו זה של "רוק 30" ששודר אמש ב-יס.

הפרק עצמו היה מצוין, אין ספק. קשה לשפוט אותו מבלי להתחשב בעובדה ששודר בארצות הברית בשידור ישיר (פעמיים, פעם אחת לחוף המזרחי ובשנייה למערבי), הישג אמיץ לסדרה ולכוכבים בסדר הגודל של "רוק 30". גם חולשותיו וגם יתרונותיו של הפרק נובעים מהיותו בשידור חי. מלבד הכתיבה המצוינת, היתה תחושה של הזדהות עם השחקנים. הם עמדו שם חשופים, הרגשתי את המתח שלהם, ואחרי ארבע עונות שלמדתי להכיר ולאהוב אותם כאחים, רציתי בהצלחתם. למרות התיעוב שלי לצחוק רקע בסיטקומים, במקרה הזה הוא סייע. זה היה צחוק חי, לא מוקלט מראש והקהל האמריקני הדביק אותי בהזדהותו עם השחקנים. כולנו היינו באותה סירה. יש גם כשלים מובנים בשידור ישיר. מלבד הצילום שנראה זול כמו הפקה של החינוכית (והם מתייחסים לכך. ג'ק דונגי אומר על ההתחלה שהוא מרגיש שהוא נמצא בתוך אופרת סבון מקסיקאית), היעדר עריכת הווידאו דופק את הטיימינג הקומי.

אם "סאטרדיי נייט לייב" לימדה אותנו משהו (ואת טינה פיי ספציפית) זה ששידור חי הוא מכת מוות לתזמון קומי. ולראיה העובדה שב-35 שנות השידור החי שלהם הם עוד לא גילו דרך אלגנטית וחדה לסיים מערכון.

אבל התחושה שלי היא שהפרק החי הזה, מצוין כפי שהיה, הוא שירת הברבור של "רוק 30". אולי שירת הכריש. את העונה הרביעית היא סיימה בצליעה וניכר משלושת הפרקים ששודרו עד כה שהיא סוחבת עוד את הפציעה מהעונה הקודמת. הדיאלוגים, לשעבר מלאכת מחשבת של שנינות מדויקת, הפכו מסורבלים, מאומצים ומתחכמים. זה חבל משום שמדובר בסדרה כל כך מבריקה ופורצת דרך שגם בדעיכתה עדיין משקיפה מגבוה על רוב מקבילותיה. זה אירוני (ואולי רק צירוף מקרים, אני תמיד מתבלבל בין השניים) שבפרק ששודר אמש יש אזכור ל"ימים מאושרים" וספציפית לפונזי, אותו אחד שקפץ מעל הכריש בפרק האומלל ההוא.

מוקדם להספיד את "רוק 30". אין לי ספק שיש לה עוד דרך ארוכה לפניה. התחושה שלי היא שמדובר במדרון.



רוק 30. מתחילה להידרדר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו