בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספי רכלבסקי | הפעם הולכים להצביע

תגובות

כינוס ועדת הכנסת היום, שיקבע את הרכב ועדות המחוקקים לחקר האזרחים, מוכיח שחוקי השימור בפיסיקה עובדים. כשבמצרים מתחוללת תנועה לדמוקרטיזציה, מחליפה אותה ישראל בתנועה ההפוכה. חמור מכך, התרחקות ישראל מהדמוקרטיה מהווה חלק משפיע בהקצנה אזורית.

כשנראה אהוד ברק כתקווה שתמשיך את יצחק רבין, היה עדיין אחוז ההצבעה בישראל גבוה. מאז החל ברק את עריקתו לעולם ה"אין פרטנר", החלו אחוזי ההצבעה לרדת באופן חד. רוב הירידה התחוללה בקבוצות שאינן מצביעות לימין.

בבחירות 1992, כשנבחר רבין, היה שיעור ההצבעה במרכז-שמאל 83%. מאז ירד השיעור דרמטית ל-61%. ב-2009 היה מספר מצביעים דומה למספר ב-99', כ-3.3 מיליון. אלא שב-2009 היו עוד מיליון בעלי זכות הצבעה. על פי שיעור ההצבעה עד רצח רבין, מדובר בעוד 800 אלף מצביעים. רובם המכריע, יותר מ-600 אלף, נגרעו מגוש המרכז-שמאל.

מול גל המתקפה הגזעני על הדמוקרטיה הישראלית יש תשובה אחת - ללכת להצביע. האצבע המשולשת לליברמניזם היא האצבע בקלפי. העלו בדמיון 80 או 90 אחוזי הצבעה של צעירים חילונים וערביי ישראל. גדודי אזרחים פוסעים בסך וגומלים לשלטון בנקמת האזרח "הקטן" - הפתק בקלפי.

לפנטסיה המציאותית הזאת יש השלכות מרחיקות לכת. אם שיעור ההצבעה של מצביעי המרכז-שמאל יחזיר רק מחצית מההצבעה שנעלמה מאז רצח רבין ועריקת ברק - יעלה המרכז-שמאל מ-55 מנדטים בבחירות האחרונות ל-61 מנצחים. אם יחזור לרמת 92' - יהיו לו 66. כל זאת עוד לפני הצטרפות בוחרי מרכז-ימין שוחרי חיים, שיתרגמו את המיאוס והחרדה מההקצנה האנטי דמוקרטית בימין להצבעה למרכז-שמאל.

בעבר התריסו "הפנתרים השחורים", כשהתמודדו בבחירות, "לשים זין בקלפי, אחרת זה מה שתקבלו אחרי הבחירות". לאצבע המשולשת נגד ההסתה הגזענית והאנטי דמוקרטית - המאיימת לרמוס את החיים בישראל, להפוך את המדינה לדומה לגרועות שבשכנותיה ולסכן את עצם קיומה - שייכת אות קודמת יותר. במחאה למען החיים צריך לשים בקלפי ד'. לא זו של פאג"י ובל"ד. ד' של דמוקרטיה.

כדי שהמהפך הדמוקרטי לא יישאר כפנטסיה, יישומו אינו יכול להתחיל רגע לפני הבחירות. כל אזרח, כל צעירה וצעיר, ממוצא יהודי, ערבי, או אחר צריך לחפש כבר עכשיו את המפלגה שבעבורה יצביע. מי שמסוגל גם להתפקד, ייטיב לעשות. ככל שגדלה עוצמת ההשתתפות, כך מתחזקת הדמוקרטיה.

לא רק האזרחים. המפלגות צריכות להיערך ולזכור, שיש רק מספר אחד: 61 שמו. הבחירות האחרונות הוכיחו את שהיה נכון תמיד: הגודל קובע; רק לא של המפלגה, אלא של הגוש. אם משמאל יהיו עשר מפלגות של שמונה מנדטים, ומימין אחת עם 40 - מאחת המפלגות בנות שמונה הח"כים יבוא, או מוטב תבוא, ראש הממשלה הבאה.

אין לכן טעם במיזוגי מפלגות. להיפך. לפני האזרחים צריכות לעמוד אפשרויות רבות, צלולות, ברורות ומפתות ככל האפשר. ילכו האזרחים ויצביעו ללבני, יחימוביץ', גלאון, זועבי, ברוורמן, הרצוג, פרץ, ברקה או לפיד, לפי טעמם; רק שיקומו וישימו ד' בקלפי.

ד' של די-נמאס. ד' של דעה. ד' של דחקה. שתיהפך ההצבעה לטרנד. ובלבד שיהיה ברור: הפעם לא נשארים בבית. הפעם לא נוסעים לחו"ל. הפעם הולכים להצביע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו