בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נמרוד גורן | התקווה הטורקית

תגובות

עשרות מיליוני מוסלמים יפקדו את הקלפיות בעוד כארבעה חודשים, כחלק ממערכת בחירות חופשית ודמוקרטית. זה יקרה בטורקיה כדבר שבשגרה. ולא זה בלבד, המדינה שעד לא כבר נחשבה לחידה האזורית הגדולה עברה שינוי תדמית מהיר לנוכח האירועים בתוניסיה ובמצרים. לא עוד מדינה הצועדת אל פונדמנטליזם איסלאמי, אלא אי של יציבות בסביבה משתנה, מודל לשילוב בין דמוקרטיה לדת.

ההתפתחויות הדרמטיות במזרח התיכון תפסו גם את טורקיה לא מוכנה. כשהאדמה בתוניסיה רעדה, באנקרה שמרו על שתיקה. התגובה הראשונה, לאחר בריחת זין אל-עאבדין בן עלי, היתה, כי טורקיה עוקבת בדאגה אחרי ההתפתחויות ומביעה צער על האלימות ועל קורבנותיה.

פרוץ המהומות במצרים שיחרר במעט את חרצובות לשונה. מצרים וטורקיה השתייכו במשך שנים למרחבים גיאו-פוליטיים שונים. טורקיה ראתה את עצמה כחלק מהמערב, ומצרים כמנהיגת העולם הערבי. החלטת ארדואן להפוך את מדינתו לשחקנית בעלת השפעה גם במזרח התיכון גרמה למתיחות מסוימת עם מצרים. במיוחד לנוכח המעורבות הטורקית בעזה והפופולריות שלה זכה ארדואן על תמיכתו בפלסטינים.

ובכל זאת, גם כשההפגנות במצרים צברו תאוצה נמנעה טורקיה מהתייחסות ישירה אליהן. רק לאחר כמה ימים החלה לגבות את מתנגדי השלטון. שר החוץ, אהמט דבוטולו, הצהיר שעל ממשלות ערב להאזין לאזרחים ולהיענות לדרישותיהם ההוגנות לדמוקרטיה. הוא הדגיש גם, שטורקיה מוכנה לסייע בכך. כמה ימים אחר כך כבר קרא ארדואן במפורש לחוסני מובארק להקשיב לעמו ואמר, כי שום ממשלה אינה יכולה להתקיים נגד רצון העם ולבסס את שלטונה על דיכוי.

במקביל אימץ הממשל האמריקאי מדיניות דומה. כך, לפתע, לאחר חודשים ארוכים של חילוקי דעות ומתיחות, הופיעה לה אג'נדה משותפת לשתי המדינות: השבת היציבות תוך כדי הכרה בדרישות הדמוקרטיות של העמים באזור. לאחר שהממשל האמריקאי החליט להרחיק את עצמו ממובארק, היה ארדואן אחד המנהיגים הראשונים שאובמה התקשר אליהם. ארדואן זכה לשבחים מפי הנשיא האמריקאי על מנהיגותו ועל הדמוקרטיה הטורקית, ושני המנהיגים החליטו להדק את הקשר ביניהם ולעבוד בתיאום בכל הנוגע לאירועים באזור.

במשך שנים ניסו במערב לשווק את טורקיה כמודל לעולם הערבי: מדינה בעלת אוכלוסייה מוסלמית, המנהלת מערכת שלטונית דמוקרטית, שותפה נאמנה של המערב וכמהה להיות חלק ממנו. ואולם גישה זו נתקלה לא אחת בזלזול בעולם הערבי. טורקיה הצטיירה כמי שבגדה במקורותיה ההיסטוריים, הדתיים והתרבותיים תמורת תקוות שווא להצטרף לאיחוד האירופי וברית עם ישראל. ואולם היום טורקיה מציגה מודל אחר. בעשור האחרון עברה המדינה רפורמות פנימיות רבות, מעמד הצבא בה הוגבל, כלכלתה זינקה, ומעמדה האזורי והבינלאומי השתדרג.

טורקיה הראתה, שאפשר להיות מוסלמים, דמוקרטים, ובעלי מדיניות חוץ עצמאית שאינה כפופה לרצונות המערב. המודל הטורקי המעודכן יכול להיות אטרקטיבי לסוכני השינוי בעולם הערבי. הוא גם יכול להצטייר כרצוי בעיני גורמים במערב החוששים מהשתלטות איסלאמיסטית קיצונית על מדינות ערב. כשאזרחי טורקיה ילכו להצביע ביוני, יהיו בעולם הערבי מי שיתעניינו לא רק בתוצאות הבחירות, אלא גם בתהליך הדמוקרטי שבבסיסן.

ד"ר גורן, מהחוג ללימודי האיסלאם והמזרח בתיכון באוניברסיטה העברית, הוא עמית מחקר במכון ון ליר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו