בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יואל מרקוס | ברק לך הביתה

תגובות

לפעמים מגיע רגע שבו עיתונאי צריך להפסיק להשתמש בפינצטה ולעבור לפטיש. זה הרגע שבו אין להשחית מלים מיותרות ויש לגשת ישר לעניין: אהוד ברק חייב ללכת. לצאת לנו מהעיניים. המזרח התיכון על סף בעירה עם מה שקורה במצרים, וראו באילו תככים שקוע שר הביטחון. זו הפעם הראשונה בקריירה שלו שהוא ממנה רמטכ"ל, ואיזו דייסה עכורה יצאה ממטבחו.

הח"מ, כרבים אחרים, התפעל בשעתו מחוכמתו, מכושר הביטוי שלו, מעברו הצבאי המהולל ומיכולתו להפנט את המערכת הפוליטית וחלק מהציבור ולגרום להם להאמין שהוא האחד ואין שני לו. היו שאמרו, שהוא ניחן במגע מידאס - אותו מלך במיתולוגיה היוונית שכל אשר נגע בו נהפך לזהב. עתה מתגלה ברק כמידאס בהפוך: כל מה שהוא נוגע בו נהפך לרפש. ראו איך נבחר כראש ממשלה שעורר הרבה תקוות ונפל כשהוא משאיר אחריו שובל של מעריצים וידידים שהתאכזבו מאופיו האפל.

בפרק הזמן שבו נטש את העבודה כדי "לעשות לביתו" עשה די כסף כדי לרכוש לעצמו כמה דירות בשווי מיליונים; מה שמעורר חשד, שהוא מתאים יותר להיות סוחר מאשר ראש ממשלה. אילו היה רוסי, קרוב לוודאי שהיה הופך לאוליגרך ששמו הולך לפניו.

התייחסותו של ברק לרב-אלוף גבי אשכנזי וכל הפרשה של מינוי הרמטכ"ל הן מיקרו-קוסמוס של אישיותו הייצרית. הוא לא יכול לשאת בקרבתו מישהו שהפופולריות שלו מאפילה עליו. אשכנזי, שהוחזר לצבא כרמטכ"ל, עשה גדולות בשיקום הצבא אחרי נזקי לבנון ב' וזכה להערכת צמרת הצבא ודעת הקהל. מה גם, שבתקשורת הצטייר כמי שלא נלהב מהרעיון שישראל תתקוף את איראן.

בהחלט אפשרי שברק חש שאשכנזי מאפיל עליו, או מסכן אותו פוליטית בעתיד. הוא פתח במלחמה המכוערת נגדו בהכרזתו שלא יקבל את השנה החמישית, ואני מאמין לרמטכ"ל שהוא לא ביקש, לא במישרין ולא בעקיפין, שנה חמישית. ממה חשש ברק, שערק מהעבודה והשאיר חלל? שאשכנזי עלול למלא אותו, כפי שהוא עצמו נטש את הנהגת מפלגת העבודה במצוקתה תמורת המשך ישיבתו כשר ביטחון בממשלת ביבי-ליברמן?

במבט לאחור מתגלה, שדווקא הציוויל משה ארנס שלא שירת בצה"ל היה שר ביטחון פורה יותר מברק. הוא הקים את פיקוד העורף, את המפח"ש, פיתח את הלביא (שהזכויות עליו נמכרו מאוחר יותר לסין). תרומתו של ברק אולי חשאית - בדומה לעוזרת הבלתי חוקית, לחברת ההיכרויות שרצתה רעייתו להקים באמצעות קשריו, והדירות הנוספות שרכש רק באחרונה.

בשנים האחרונות עבד דן מרידור על מסמך מקיף בנושא תפישת הביטחון של ישראל. מה קרה למסמך? האם ברק ניהל עליו סיעור מוחות? קרוב לוודאי שלא. האיש לא קשוב, הדיאלוג הוא חד-סטרי. הוא מדבר עם עצמו ומשכנע את עצמו שאין שני לו.

טינתו לאשכנזי או פחדיו מהפופולריות שלו סיבכו את מינוי הרמטכ"ל הבא והטילו צל כבד על טוהר שיקוליו של ברק. הוא גרם עוול לאלוף גלנט, כשלא בדק ולא תישאל אותו כשהחלו הפרסומים על סיפורי הקרקעות סביב ביתו. בקלות רבה הוא וביבי ביטלו את המינוי.

הוא היה יכול להציל את גלנט, אילו ביקש מאשכנזי להמשיך עוד כמה חודשים בכהונתו. למרות הדם הרע ביניהם, אשכנזי הוא איש אחראי ופטריוט אמיתי. קרוב לוודאי שהיה נענה. תחת זה זרק את גלנט לכלבים ומינה את אלוף (במיל') יאיר נוה, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל הרכבת הקלה בירושלים, לכהן כרמטכ"ל חודשיים.

לבי נשבר כשראיתי את גלנט מתחנן בראיון טלוויזיוני שהמדינה תגן עליו. גלנט היה צריך לדעת, שישראל היא מדינה של מגירות. בכל פעם שיש מינוי, נשלפת מגירה עם חטאי העבר. מיכאל איתן היה השר היחיד שהיה נגד המינוי. ביבי לא שעה לאזהרתו, אך הוכיח שוב כי מלה שלו אינה מלה אלא פודינג. ברק הייצרי, שחושב שאלוהים לשלטון בחרו, גם נכשל וגם הכשיל את ביבי. מקומו בחוץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו