בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פניה עוז-זלצברגר | מצאו את ההבדלים

תגובות

האמריקאים, כך טוענים פרשנים ישראלים, אינם מבינים דמוקרטיה מהי. בלהיטותם להפוך את העולם לדמוקרטי יותר, הם יוצרים מצג מזויף של דמוקרטיה. שוגים בזיהוי בלעדי שלה עם קיום בחירות ושלטון הרוב. האפשרות שהרוב יתכנס אל מכנה משותף נמוך, קיצוני, לאומני או פונדמנטליסטי אינה מטרידה אותם. כשהם מנופפים בסיסמת הדמוקרטיה, כוונתם לדמוקרטיה תהליכית, לא לדמוקרטיה מהותית. נדמה להם ש"רצון העם" הוא טוב כשלעצמו, בלא בלמים ואיזונים, בלא מוסדות מדיניים חסרי פניות, בלא רשות שופטת עצמאית, בלא מרכז פוליטי מתון.

כתוצאה של הליך דמוקרטי-כביכול כזה הקיצונים יכולים לשלוט, תוך כדי רמיסת זכויות הפרט והמיעוטים, ולהתהדר בגושפנקה של בחירות דמוקרטיות. כך קרה בעזה, כך עלול להתרחש בעיראק, כך עלול לקרות במצרים.

הנה צירוף מקרים: גם השר אביגדור ליברמן וחברי הכנסת אריה אלדד ודני דנון אינם מבינים דמוקרטיה מהי. בלהיטותם להפוך את מדינת ישראל ליהודית יותר, הם יוצרים מצג מזויף של דמוקרטיה. הם שוגים בזיהוי בלעדי שלה עם קיום בחירות ושלטון הרוב. האפשרות שהרוב יתכנס אל מכנה משותף נמוך, קיצוני, לאומני או פונדמנטליסטי אינה מטרידה אותם. כשהם מנופפים בסיסמת הדמוקרטיה, כוונתם לדמוקרטיה תהליכית בלבד, ולא לדמוקרטיה מהותית. נדמה להם ש"רצון העם" הוא טוב כשלעצמו, בלא בלמים ואיזונים, בלא מוסדות מדיניים חסרי פניות, בלא רשות שופטת עצמאית, בלא מרכז פוליטי מתון. כתוצאה של הליך דמוקרטי-כביכול כזה, הקיצונים יכולים לשלוט, תוך כדי רמיסת זכויות הפרט והמיעוטים, ולהתהדר בגושפנקה של בחירות דמוקרטיות. כך עלול, גם אם לא בעתיד המיידי, להתרחש בישראל.

מצאו אפוא את ההבדלים.

יש, כמובן, הבדלים. הבית הלבן בימי ביל קלינטון וג'ורג' בוש, וגם בזמנו של ברק אובמה, לקה בתמימות - אולי אף בנאיוויות מופלגת - ביחס למרכיבים המהותיים של דמוקרטיה אמיתית. חסרון מרכיבים אלה בולט בחברות, ערביות ואחרות, שלא עברו תהליכים של עליית מעמד בינוני מבוסס, חינוך מתקדם ובניית גופי שלטון תקינים ומבוקרים. חברי הכנסת ממפלגות הימין אינם לוקים בנאיוויות כשהם מנצחים על תהליכי הקצנה בחברה הישראלית, לרבות חקיקה ורטוריקה מתלהמת נגד ארגוני זכויות אדם וקידוש עקרון הרוב (היהודי) באצטלה דמוקרטית.

אבל יש גם דמיון. מי שחרד מפני הקצנת המדינות השכנות תוך כדי נשיאת שם הדמוקרטיה לשווא, יתכבד ויתבונן בביתו פנימה. מי שזועק חמס על האליבי הדמוקרטי-כביכול שהוענק לחמאס, מוטב שייטול קורה מבין עיניו כשהדברים אמורים בדמוקרטיה הישראלית. קיימות בישראל תשתיות דמוקרטיות מהותיות וחזקות, אבל אסור להסתמך על חוסנן בלי לתמוך בו יום יום ושעה שעה. זוהי חובת הדמוקרטים האמיתיים במדינה היחידה במזרח התיכון שמשטרה מושתת, עדיין, על רוב אזרחי מתון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו