בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | הסינדרום הציני

"אורלי וגיא", ערוץ 10, 6:40

תגובות

בחלומי השתלטו קלודין גלנט וסוזאן מובראק על רצועת הבוקר של ערוץ 10. שתי הנשים הראשונות, זו שלשעבר וזו שכמעט, אירחו בפאטיו במושב עמיקם מומחים בנושאים שונים והקריאו את כותרות עיתוני הבוקר. התוצאה היתה מאוד אלגנטית. ואז התעוררתי וראיתי על המסך את גיא מרוז ואורלי וילנאי. ניסיתי לחזור לישון אבל הקרב היה אבוד, לעולם לא אעצום עין שוב. גיא מרוז רצח את השינה.

בתחילת התוכנית, עוד לפני 7 בבוקר, שוחחו וילנאי ומרוז בטלפון עם כתב מעריב גדעון קוץ אשר הותקף בידי בריונים בקהיר. המנחים בסך הכל רצו לדרוש בשלומו של קוץ אבל הכתב הוותיק בחר לתת סיקור ארכני של המתרחש ברחובות הבירה המצרית. יש כמה דרכים להתמודד עם מרואיין פטפטן ולא קשוב. תסמכו על גיא מרוז שיבחר בדרך התחתית. בזמן שקוץ ליהג על המיליציות של מובראק, התייאש מרוז מניסיונותיו לדובב מפיו סיפורי דמים ועבר לנהל שיחה לגלגנית עם רעייתו. "הוא לא מספר מה קרה לו. חטף מכות או לא חטף מכות?" שאל מרוז את וילנאי בטון משועשע בזמן שהאורח שלו עדיין מדבר. זה היה דוחה. עד אותו רגע חשבתי שבחילת בוקר היא נחלתן הבלעדית של נשים בהריון. וילנאי נראתה נבוכה, כמו אשה שבעלה עושה בושות. אחרי שנפנף את קוץ מהקו, המשיך מרוז ללעוג לו ולא הצליח להשתלט על צחוקו. זה לא הומור, זו גסות רוח. בכל שעה ובוודאי שברבע לשבע בבוקר.

יש דברים שלא עוברים טוב בבוקר. ציניות היא אחד מהם. הקיבה הישראלית לא מסוגלת לעכל שעועית, נקניקייה ובייקון בבוקר ואי אפשר לצפות שהיא תעכל את גיא מרוז, מנה שמנונית לטעמי גם בשעות מאוחרות יותר. האג'נדה החברתית של מרוז, חיובית ככל שתהיה, מתפוגגת מאחורי מיסוך סמיך של ציניות רעילה. את הראיון עם ח"כ אריה אלדד בנושא חקירת מקורות המימון של ארגוני השמאל סיכם מרוז ב"אנחנו מאחלים לכם הצלחה ומאוד שמחים שיש לכם זמן להתעסק בזה". בשיחה על ארגוני הפשע שאל מרוז אם אנשי העולם התחתון אשמים בכך שפתחו דוכן מילקשייק והדגיש שהוא מאוד "אוהב ומכבד" את האנשים האלה. מנגנון הסרקזם של מרוז כל כך אוטומטי עד שנדמה לפעמים שהוא מדבר בשפת ההפך. אולי צריך להצמיד לתוכנית כתוביות תרגום לאנשים שלא דוברים את ניב המרירות המרוזי.

ולצדו יושבת אורלי וילנאי. לא מביכה, לא משתטה, ולא מתבטלת מולו. שואלת את השאלות הנכונות, מתרגזת כשצריך ומרפה כשצריך להרפות. מבוגרת אחראית לצד פעוט מגודל. הכימיה ביניהם לא מושלמת ומדי פעם הם נכנסים למלחמת עקיצות לא אלגנטית כמו (תאמינו או לא), זוג נשוי שפוצח בריב מול אורחים נבוכים. היא מנחת בוקר ראויה. אותו אני יכול לראות רק בלילה, בסיוטי הקשים ביותר.



''אורלי וגיא''. מבוגרת אחראית לצד פעוט מגודל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו