בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | ג'וני שב משדה הקרב

"קולה של אמא", ערוץ 2, שישי, 11:00

תגובות

בימי שישי מעביר ערוץ 2 את תוכנית הרדיו "קולה של אמא" במקביל לשידורה בגלי צה"ל. בעיקרון רדיו מצולם לא יכול להיות רעיון טוב. אם זה היה צריך להיות מצולם, זה לא היה ברדיו. אבל שישי ב-11:00 זו משבצת שסובלת הכל ואם לא היה שם רדיו מצולם היה משהו אחר, בטח לא הרבה יותר קומוניקטיבי. "קולה של אמא" הוותיקה היא בעצמה תוכנית שאבד עליה הכלח. לא (רק) בגלל תום עידן ההערצה העיוורת לכל דבר שמריח חאקי אלא בעיקר בגלל המצאת הסלולר. בעבר קישרה התוכנית בין הורים נרגשים ליקיריהם המשרתים רחוק ונתנה הזדמנות לחיילים למסור דרישות שלום לקרובים אליהם ("ד"ש לג'וני ממסייעת שקד, החייל הכי מעפן בצה"ל"). היום יש אס-אם-אסים. יצא לי לשמוע את התוכנית לפני מספר שנים. המגיש באולפן שאל את אם החייל מתי בפעם האחרונה היא דיברה עם בנה המשרת ברמת הגולן. בקול מבויש ענתה האם: "היום בבוקר".

התוכנית כפי שצפיתי בה בשישי האחרון עברה שינוי מאז הפעם האחרונה שהאזנתי לה. פחות שיחות ועידה בין המנחה לחייל ואמו, פחות שירי הווי שרובם גם ככה לא עומדים בכללי התקינות הפוליטית של היום, פחות ג'וני ממסייעת שקד. התוכנית עשתה את הטרנספורמציה המתבקשת לשנת 2011. הבעיה היא שלטלוויזיה היא עוד לא סיגלה את עצמה. התוכנית נותרה רדיו מצולם. באולפן ישב המנחה עודד מנשה ודיבר אל המיקרופון כשהוא מישיר מבט אל המצלמה. הפריים היה מאוד סגור, פניו מילאו את כל המסך. הוא היה קרוב אלי מדי, זה היה קצת מפחיד. הוא גלגל בקולו הרך סיפור שמוסר ההשכל שלו: אחים צריכים לגדול בחדר משותף. לרגע חששתי שהוא מנסה להפנט אותי. חשוב להגיד שעודד מנשה הוא המגיש המושלם לתוכנית כמו "קולה של אמא". מנשה, ספק אדם ספק מרגרינה, יימס גם מול החייל המכוער ביותר בצה"ל, יתמוגג מהלוחם העילג ביותר ויתפעל גם מאחרון הג'ובניקים. נדמה שהוא חי בעולם אגדות בו כל מרואיין קסום, כל חייל אמיץ, כל אם ראויה לשבח. בעולם של מנשה אין רוע. פיות כן אבל רוע לא.

לשטח, אל מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, נשלחה החיילת זהבית לויאן אשר שוחחה עם צוערי קורס חובלים של חיל הים. מלבד המדים היפים של מפקד הקורס, לא בלט לעין שום אפקט שהצריך הכנסת מצלמות לשידור הרדיו הסטנדרטי הזה. לויאן בחרה מספר חיילים עם סיפור חיים יחסית מעניין ושוחחה איתם. בכמה מקרים גם הובאו הורי החיילים. בכל הנוגע לגלי צה"ל, אין בזה פסול. נשמע שתחנת הרדיו הצבאית, יחידה צה"לית לכל דבר, עושה את תפקידה נאמנה. אני רק לא מבין למה להטריד את מנוחת צופי ערוץ 2 בשביל זה.



עודד מנשה. ספק אדם ספק מרגרינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו