בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | כלכלת ישראל א-לה-עיני

תגובות

מי שהולך לישון עם כלבים, אל יתפלא שהוא מתעורר עם פרעושים. זה לא נורא כל כך; אבל מי שהולך לישון עם נחשים, אל יתפלא שהוא מתעורר מהכשה כואבת. את הלקח הזה למד השבוע יובל שטייניץ כשחטף הכשה נוספת מהצמד עופר עיני ושרגא ברוש.

בשנתיים האחרונות שטייניץ טיפח אותם וקילס אותם. הושיב אותם מסביב ל"שולחן העגול" ונתן להם זכות וטו על החלטות כלכליות של הממשלה. אבל לאחר שהשניים השתמשו בו לצורכיהם וזכו בהישגים משמעותיים, התברר להם ששטייניץ הפסיק להיענות לכל גחמותיהם; לכן החליטו לחסלו. כדי שכולם יידעו מי באמת שולט במשק; יו"ר ההסתדרות ונשיא התעשיינים - ולא שר האוצר.

במסיבת עיתונאים חגיגית, שכינסו השניים בתחילת השבוע, הם הציגו את עצמם כמגיני החברה הגדולים. עיני אמר, שיש להוריד את מחירי המים, הדלק והלחם וגם להעלות את שכר המינימום, "צריך להפסיק לעשוק את הציבור... תעשו את המדינה הזו טיפה יותר חברתית", קרא במר לבו. גם הסנשו פנשה שלו, ברוש, נהפך לחברתי זועם. גם הוא בעד הורדת מחירים, קיצוץ מסים והעלאת שכר המינימום (כמו ההמונים במצרים).

צמד חמד זה הוא תמיד בעד הדברים הטובים: בעד הגדלת הסובסידיות, המענקים, התקציבים. אבל מאין יילקח הכסף? זה כבר לא מעניין אותם. את זה הם משאירים לשטייניץ. הם אחראים רק לצד ההוצאות הפופוליסטי.

השבוע התפרק סופית "השולחן העגול" שיסד שטייניץ. במקומו הם צירפו לשולחן את שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי. גם בוחבוט הפליא לדבר במסיבת העיתונאים השבוע על הממשלה הרעה הגורמת לעוני מחריד ולהתייקרויות. העובדה שמדד המחירים לצרכן עלה בשנה שעברה רק ב-2.7%, שהשכר הריאלי עלה ב-2%, שהמשק צומח מהר והאבטלה בירידה - אינה עושה רושם על השלושה. עזבו אותם מעובדות.

המאבק של בוחבוט הוא על פירוק תאגידי המים והחזרת הטיפול בנושא לרשויות המקומיות; כלומר, לשליטתו ולשליטת חבריו. בוחבוט מפיץ כבר זמן רב את הסיסמה, שהסיבה להתייקרות המים היא הקמת תאגידי המים. זה פשוט לא נכון. הסיבה להתייקרות היא החלטת הממשלה להפסיק את סבסוד המים; כי מדובר במוצר הנמצא במחסור קשה. המחיר עלה גם משום שמתקני ההתפלה החלו לפעול, והם מייצרים מים יקרים יותר מהמים הנשאבים מהכנרת. סיבה נוספת להתייקרות היא העובדה, שהוקמו 50 תאגידי מים במקום 12, כי כל ראש עיר רצה תאגיד מים "משלו", בלי שותפות עם ערים שכנות. כמו כן, תאגידי המים חויבו להשקיע סכומים גבוהים בטיפול במי שופכין ובהחלפת צינורות מים דולפים - פעולות חשובות, שראשי הרשויות הזניחו במשך שנים.

הרשויות המקומיות גם רימו את הציבור כשגבו ממנו סכומים גבוהים מדי על המים, ובהפרש - כחצי מיליארד שקל בשנה - השתמשו למטרות זרות כמו מופעים בפארק, או בניית כיכרות מפוארות כדי לשאת חן בעיני התושבים.

עיני פועל עכשיו בבריונות: מנסה להשבית את המשק בגלל נושאים שאינם קשורים כלל ליחסי עבודה. הוא עושה זאת משום שאיבד את השפעתו על בנימין נתניהו. הרי עד שהעבודה פרשה מהממשלה היה זה הוא שהחזיק אותה בפנים.

עיני משוכנע (ואתו ברוש), שהם ראויים לנהל את ענייני המשק והחברה יותר ממי שנבחרו לכך לכנסת ולממשלה. הם גם משוכנעים שהם ראויים לחלוב את אוצר המדינה למטרותיהם.

הבעיה היא, שמול התקפותיהם הבוטות לא ניצב "מבוגר אחראי" שצועק: משוגעים רדו מהגג. הנגיד, סטנלי פישר, אינו אומר כלום, ראש ממשלה מחפש פשרות, ושר האוצר אינו רוצה להיות "הגזבר הרשע".

אם כך מה הפלא, שהם מכישים את שטייניץ ולוחצים על נתניהו. הם משוכנעים, שגם הפעם נתניהו לא יעמוד בלחץ והם יקצרו פעם נוספת את פירות הפופוליזם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו