בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראובן פדהצור | אל תפחידו ואל תפחדו

תגובות

במערכת הביטחון אין מבזבזים זמן יקר. עוד לא ברור לאן יובילו המהומות ברחובות קהיר ואלכסנדריה, וכבר מבהירים שלא יהיה מנוס מהגדלת תקציב הביטחון. הרי צריך למצוא במהירות תחליף לאיום האיראני. מישהו עוד עלול לתהות, שמא מאיר דגן צודק וראוי לצמצם מעט את תקציב הביטחון. וכמובן, ככל שנפחיד הרי זה משובח. אם נקבע, בטון סמכותי דיו, כי האיום המצרי יגדל לאין שיעור בעקבות חילופי שלטון בקהיר, הרי שלא רק שלא יתעוררו השגות על גודל תקציב הביטחון, אלא שאיש לא יוכל להתנגד להגדלתו.

אך האמת היא, שהאיום המצרי לא יגדל, גם אם יופל משטרו של חוסני מובארק. ואילו אם האחים המוסלמים יתפסו את השלטון במצרים, הוא אף יקטן במידה ניכרת. בימים הבאים נשמע, קרוב לוודאי, לא מעט על התעצמות צבא מצרים בנשק מערבי מתקדם ועל התמרונים שהוא מבצע, שבהם האויב הוא ישראל. נכון, אך אין זה משנה את התמונה הקיימת, את מאזן הכוחות מול צה"ל, את התנאים הגיאו-אסטרטגיים באזור ואת האינטרסים המצריים, השוללים כל היגיון ביציאה למלחמה בישראל.

אכן, חיל האוויר המצרי מצויד בכ-220 מטוסי אף-16, אך כפי שקובע מחקר של משרד ההגנה האמריקאי, "אין שינוי בחיל האוויר המצרי ברמת האימונים מאז המעבר מנשק רוסי לאמריקאי. והמסקנה היא שטייס מצרי אינו יכול למצות את הפוטנציאל של מערכות הנשק". ואולם הפער בין חיל האוויר הישראלי לזה המצרי נשמר גם מפני שמלבד מטוסי אף-16 (גם הם בדגמים נחותים מאלה שמקבל חל האוויר הישראלי) מצויד חיל האוויר המצרי במטוסי קרב מיושנים, ובהם מיג 21 ופאנטום.

גם השריון המצרי מתעצם, ובשורותיו כ-700 טנקים אמריקאיים מתקדמים מדגם אברהמס. אך אם יבקשו המצרים לצאת למלחמה בישראל, יהיה על הטנקים האלה לחצות את חצי האי סיני, המהווה אזור חיץ ברוחב של 200-300 ק"מ. היות שמדובר באזור מדברי, כמעט בלא צמחייה ובו אוכלוסייה דלילה - הוא מהווה "שטח הריגה" אידיאלי. אם הצבא המצרי יעז לחצות את תעלת סואץ וייכנס לסיני, הוא ימצא את עצמו במלכודת, שבה לצה"ל, באמצעות הנשק המדויק והעליונות האווירית, יש עדיפות מוחלטת עליו.

תפיסת השלטון על ידי האחים המוסלמים תוביל מיד להפסקת הסיוע הצבאי האמריקאי, התמרונים המשותפים והספקת חלקי החילוף, הקריטיים לתחזוקת מטוסי הקרב. כוחו של הצבא המצרי, במקרה כזה, יישחק במהירות. בהתייחס לכושר הלחימה ולחדשנות של הצבא המצרי נאמר, כי "הצבא המצרי שואף לחדש את נשקו, אולם הוא לא מפגין שום דחף לשנות את הדוקטרינה הצבאית שלו".

נכון גם, שצבא מצרים מתאמן במתארי לחימה מול ישראל, אך הדבר נובע בעיקר מכך שמצרים תופשת את ישראל כאיום ממשי. בעיני השלטון המצרי, ישראל היא גורם בלתי יציב, הנוטה להשתמש בכוח לפתרון בעיות מדיניות. מצרים מאמינה, שבישראל יש כוחות קיצוניים, שעלייתם לשלטון עלולה להוביל לתוקפנות נגדה. כדוגמה לחשש המצרי מובאת האזהרה של אביגדור ליברמן מ-2001, שצה"ל יכול להרוס את סכר אסואן.

ראוי היה, לפיכך, שבמערכת הביטחון לא ישתמשו בהאדרת האיום המצרי לצורך דרישה תקציבית מיותרת. בכל מקרה, כדאי לדעת שאין בהפחדה הצפויה כל ממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו