בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | דמעות של כתבת שטח

"360", ערוץ 2, 21:00 "קאמבק", הוט קומדי סנטרל, 22:30

תגובות

יפעת גליק, כתבת התוכנית "360", נעצרה השבוע על ידי כוחות הביטחון המצריים. אמש בתוכנית היא הציגה את שאריות הכתבה שהסתיימה בשחזור החוויה הטראומטית. גליק מצולמת בחדר המלון שלה, מיד לאחר שחרורה, ההלם ניכר על פניה. היא מנסה לומר דבר מה ומתקשה. בקריינות שהודבקה מאוחר יותר, בשלב שבו שבה גליק אל עשתונותיה ויכלה לשמור על פאסון לו רצתה, היא אומרת: "רציתי להגיד שפחדתי, פשוט פחדתי". התמונה מציגה את גליק בוכה.

לא להרבה עיתונאים יש את האומץ לפחד. רוב כתבי השטח בארצות עוינות מצטיידים באזור חלציים מברונזה ואפוד חאקי עתיר כיסים אשר באף אחד מהם אין מקום לטישיו. אני לא יכול לדמיין את רון בן ישי ממרר בבכי אפילו אם היה מדווח מתוך סיר בישול מהביל של שבט הטוטסי. לא שאני מקדש את הבכיינות כערך, אבל אחרי כל כך הרבה שנות עיתונאות טסטוסטרון מאצ'ואיסטית, זה מרענן לראות כתב שמודה שהוא השתין במכנסיים מרוב פחד. כשחזרנו לאולפן, גליק תיארה שוב את רגעי החרדה ומייד זינק יורם בינור עם הערכה שלו להתפתחות המצב הגיאופוליטי במצרים למרות שאיש לא שאל אותו. יש מי שבוכים ויש מי שיורים.

זיפים של ראש ממשלה בדימוס

לפני כמה שבועות תיארתי כאן מערכון של דמיטרי מרטין המציג את שייקספיר, גלילאו ובנג'מין פרנקלין כשלושה חרמנים שבאים למזללה ומטרידים את המלצרית. נתתי אותו כדוגמה לסוג של הומור שרירותי המחוכם בחוסר התחכום שלו. בישראל, רפובליקת בננות בתחום הקומדיה, כמעט ואין הומור שכזה. והנה, אתמול בערוץ קומדי סנטרל הופיעו מולי גולדה מאיר בתור אישה וולגרית, מרירה ולא מגולחת כשלצדה תיאודור הרצל, שלימזל מקצועי. נדמה שזו התוכנית שחיכיתי לה שנים.

זה התחיל לא טוב. גולדה (מעיין בלום) נוסעת לאוגנדה כדי להפציר בהרצל (אורי גוטליב) לחזור ארצה. במסגרת נסיונותיה היא אומרת לו: "ביבי חזר, דן חלוץ חוזר. אפילו לנינט יש תקליט שני". בשלב הזה דאגתי. הרחתי את הפאנצ'ליינים נוסח שליין והבנתי שהולכים לדחוף לי סאטירה אקטואלית מהזן שעושה לי פריחה. לשמחתי התבדיתי. המשך התוכנית הורכב מנונסנס וולגרי וכיפי. ובכל זאת, לא הכל מושלם. הדמות של הילדה המפונקת הפכה לאור קשת ליבליך של "ארץ נהדרת", ובאופן כללי הכתיבה יכולה להתחדד. אורי גוטליב אגב, כבר לא יוכל להתחדד, לא בגילו. הוא החוליה החלשה של התוכנית. ועדיין יש לי ציפיות גדולות מ"קאמבק", שתהיה האלטרנטיבה למפלצות המיינסטרים הלא מצחיקות של ערוץ 2.



יפעת גליק ב-360. לא להרבה עיתונאים יש את האומץ לפחד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו